הרהורים על ווב 2.0

האם אנחנו שוב ב"בועה"? האם ייתכן שכולנו קצת מגזימים עם כל הווב 2.0 הזה? מהי הדרך הנכונה להתמודד עם המגמה בסיכון מינימאלי?

ואולי כולנו קצת מגזימים? האם ייתכן שמהפיכת הווב 2.0 תיוותר לבסוף במוחם הווירטואלי למחצה של "חיות אינטרנט" רעבות לשינויים, כמונו? הנה, בזמן האחרון יש כאלה שכבר מדברים כבר על שובו של אפקט הבועה האימתני.

התשובה לכל השאלות תינתן כנראה בעוד כמה שנים – לכשתושלם המהפיכה, או לחילופין תתברר כאפיזודה זמנית בהיסטוריה של האינטרנט. עד אז נשאלת השאלה כיצד עלינו, אנשי התוכן, לנהוג ביחס לווב 2.0: האם לאמצו בנלהבות כמו הגדולים – גוגל, יאהו ואחרים – או שמא פשוט להמתין עד שיתבררו ממדי המהפיכה, אם בכלל.

הפתרון, כרגיל במצבים אלה, טמון בדרך הביניים. אין צורך לרוץ כאחוזי דיבוק לעבר הווב 2.0, תוך היפרדות מאתרי הדור הראשון. מצד שני, לא יהיה זה חכם להתעלם מקיומה של המגמה ורצוי להיערך לה מבעוד מועד.

דרך הביניים היא לשלב כלים וטכנולוגיות של ווב 2.0 באתר הקיים, אם הדבר אפשרי כמובן. כך, לדוגמה, מומלץ להוסיף תגיות למאגרי מידע שיסייעו לגולש בניווט. לאתרי תדמית אפשר להוסיף בלוגים תומכים לצורך קידום האתר במנועי חיפוש. באתרים שבהם ניתן לגבש קהילות, או שהן כבר מגובשות, אפשר כמובן להוסיף כלי קהילות בצד האתר הקיים.

החשוב מכל, כפי שכבר נאמר כאן בעבר, זה "לשחות" בים הקהילות: להכיר, לדעת, ללמוד. ניהול תוכן הינו תחום רצוף התפתחויות ושינויים. גלישה למעמקי הרשת, גם אם אינה קשורה לאתר/ים שבאחריותו, חייבת להיות חלק משגרת יומו של כל מנהל תוכן.