תוכן העניינים | ניהול תוכן - שיווק באינטרנט - עריכת תוכן

הכניסה לעולם הווב 2.0 - קהילות כרוכה לא אחת בשינוי תפישתי משמעותי של הגולש ביחס למדיה האינטרנטית. לעתים מדובר במחסום פסיכולוגי של ממש שיש לפרוץ בטרם הצטרפות לרכבת הקהילות. אולם, עבור כל מי שמבקש להתפתח במרחב הארגוני-כלכלי כיום היכרות עם עולם הקהילות אינה עוד בבחינת ברירה: זהו כורח המציאות.

Cafe TheMarker, אתר הקהילות החדש של TheMarker, מהווה הזדמנות מצוינת לפרוץ את המחסום. כדרכו של TheMarker, זהו אתר ידידותי מאוד למשתמש, מעוצב היטב - ומזמין. לא פחות חשוב מכך: האתר עלה לאוויר רק לאחרונה ולכן קל מאוד להשתלב ולהתמצא בו, מבלי להרגיש “זר”. ובקיצור: מומלץ בחום להירשם ולהתחיל להכיר את הווב 2.0 בדרך הכי טובה שיש - דרך המקלדת. לפתוח בלוגים, להצטרף לקהילות ועוד.

TheMarker הולך ומבסס מעמדו כגורם התקשורת המרכזי בעולם ההי-טק. מותר להניח כי רשת הקהילות החדשה תמצב עצמה כבר בקרוב כרשת ה-networking המובילה בישראל - וזו עוד סיבה טובה להיות שם כבר כעת.

כתב האישום נגד נשיא המדינה, משה קצב, בשילוב נאומו הדרמטי, הפכו כנראה את תמונתה של המתלוננת א’ המפורסמת למצרך מבוקש מאוד ברשת. איך אני יודע? הסטטיסטיקה הפרטית שלי מלמדת זאת.

 ב-8 בנובמבר פירסמתי כאן מאמר תחת הכותרת ווב 2.0 - מחיר השיתופיות. המאמר עסק בפירצות המאפשרות ניצול לרעה של השיתופיות. אחת הדוגמאות שהבאתי לכך היתה תמונתה של א’, שכבר אז נפוצה ברשת.

במסגרת המאמר הנ”ל, החלטתי לבצע גם ניסוי קטן בקידום אתרים: בחרתי להשתמש בתוך הטקסט במאמר במלים תמונתה של המתלוננת א’. מערכת הסטטיסטיקות של הבלוג מאפשרת זיהוי כניסות של גולשים ממנועי חיפוש על פי מלות החיפוש שהקלידו ובכך מתאפשר לי לעקוב אחר מלות חיפוש פופולאריות בקרב הגולשים. הנחתי כי מי שיחפש את תמונתה של א’ יבחר גם הוא במלים תמונה+המתלוננת א’ ובכך יגיע דרך מנועי החיפוש אל הבלוג.

זה אכן קרה ובהתאמה מלאה לאירועים: ככל שענייני קצב והמתלוננת עלו לכותרות - כך גברה תנועת הגולשים לבלוג דרך מלות החיפוש הללו או וריאציות דומות. “גוגל” זיהה את תנועת הגולשים אל הבלוג דרך מלות החיפוש הללו ודירג את המאמר המדובר בעשיריה הראשונה, כאשר מחפשים את צירוף המלים תמונה+המתלוננת א’.

שיא הביקוש לתמונתה של א’ נרשם, כפי שניתן לראות בגראף משמאל, בין ה-26 ל-27 בינואר, כתוצאה מכתב האישום נגד קצב ונאומו הסוער. בשיא הימים הללו נרשמה תנועת גולשים אל הבלוג הגדולה ביותר מפי 4 ביחס לימים “רגילים”, כאשר מקור הכניסות היה ברובו של מחפשי תמונתה של המתלוננת א’.

2 מסקנות מרכזיות עלו מהניסוי הקטן: הראשונה מלמדת על היותה של א’ הדמות האנונימית המפורסמת ביותר במדינה כיום. המסקנה השנייה הינה שקידום אתרים דרך התוכן פשוט עובד, בעיקר אם בוחרים במלים הנכונות.

אגב, גם המאמר הזה ”ימשוך” אליו כנראה לא מעט גולשים דרך מנועי החיפוש שיתאכזבו לגלות כי גם הפעם פניה של א’ מרוטשות.

השינויים הדרמטיים ברשת, דוגמת מהפכת הקהילות, מחייבים את הגופים העסקיים הרציניים להיות כל העת עם היד על הדופק, ולהסתגל במהירות למציאות וירטואלית משתנה. איך עושים את זה? התשובה לכך טמונה כנראה בממצאי סקר שביצעה לא מכבר חברת Talent Zoo האמריקנית, ושפורסמו גם בישראל. מהסקר עלה, כי בשנה האחרונה חל גידול דרמטי בביקוש למקצועי אינטרנט בקרב חברות הפרסום בארה”ב, שבא לידי ביטוי בזינוק של כ-60% במשכורות המומחים הללו. במילים אחרות: הדרך להסתגל למציאות המשתנה ברשת, היא דרך מקצועני תוכן על רבדיו השונים, כאלה שיידעו לזהות את המגמות ולהתמודד עמן בזמן אמת…

קראו את המאמר המלא כפי שפורסם ב-26.1.07 ב-Dailymaily

לרשת העסקית יש מגוון אופנים ושיטות, המשתנים בין תרבויות שונות, תחומי עיסוק, טווחי גילאים, גברים ונשים. אסתי פשין חושפת קווים לדמותם של טיפוסי networking. טור אורח

אמת עסקית ידועה הינה כי היקף מכירות הוא פונקציה של מחיר, כמות הלקוחות הפוטנציאלים וטיב האינטראקציה שנוצרת עמם בתהליך המכירה. לפיכך, שוקדים אנשי שיווק ומכירות רבים על יצירת קשר עם מספר רב ככל שניתן של אנשים, תוך השארת רושם ראשוני, בבחינת שלח לחמך על פני המים של ביצת העסקים, או בעברית - ”Networking“.

ל-Networking יש מגוון אופנים ושיטות, המשתנים בין תרבויות שונות, בין תחומי עיסוק, בין טווחי גילאים ובין גברים ונשים. יש מי שאוהבים להשתכשך בביצה המקומית, תוך כיתות רגליהם לכנסים מיוזעים, בתפוסה של 120 אחוזים ויותר, להתחכך, להחליף לחיצות יד וטפיחות על שכם, ולטפח את אוסף כרטיסי ביקור; ויש מי שמעדיפים Networking יותר סטרילי, עם פחות מגע אנושי, על גבי הרשת.

הרשת מציעה מגוון רשתות Networking, גלובאליות ומקומיות. המפורסמות שבהן הן LinkedIn, המגלמת אוריינטציה יותר אמריקאית, ו-OpenBC, המגלמת אוריינטציה יותר אירופאית-אסייתית.

ברשתות הללו, המשתמש נדרש להגדיר פרופיל אישי, מעין כרטיס ביקור אלקטרוני, הסוקר את תפקידו הנוכחי, קורות חייו העסקיים, הישגיו, תחומי הענין שלו ופרטי ההתקשרות עמו. לכל משתמש ברשת יש אוסף של קשרים (connections), כאשר קשר יכול להיווצר ביזימת אחד מהצדדים ואך ורק בהסכמת הצד השני. ככלל, פרטי ההתקשרות של משתמש חשופים רק למי שמקושר אליו ולפיכך, אוסף הקשרים ברשתות ה-Networking מקביל במידה רבה לאוסף כרטיסי ביקור.

מי ומי במשחק ה-networking

כעת, משהבנו את מסגרת המשחק, נכיר כמה מהטיפוסים השונים המשתתפים בו.

הטיפוס הנבוך: כולנו מכירים את הטיפוס שמגיע לכנסים בזמן(!), מתמקם בפינה שקטה באולם, יושב שם לאורך כל ההרצאות, לא מתחכך, לא מתרועע, קם בתום ההרצאות והולך כלעומת שבא ולא נודע כי בא בקרבנו. מיודענו “הנבוך” הוא המקבילה המקוונת של טיפוס זה. הנבוך הגדיר משתמש באתר, כי פעם, לפני כשנתיים, מישהו שלח לו הזמנה ולא היה לו נעים לסרב. מאז, אף משתמש נוסף לא ביקש ממנו ליצור קשר, והוא נותר עם קשר אחד ויחיד. גם הוא, מצדו, לא ניסה ליצור קשרים נוספים. הוא כבר לא ממש זוכר את הסיסמא שלו, או לפחות כך הוא מנסה לתרץ לעצמו את המצב.

הטיפוס החשוב: בכנסים, ניתן לאתר מוקדי מלכות, אליהם עולים לרגל כל המי ומי, על מנת ללחוץ יד ולהפגין נוכחות בפני האישיות החשובה שממוקמת שם. גם למיודענו “החשוב” יש מקבילה מקוונת. הוא הגדיר משתמש כמי שכפאו שד, אך הקפיד לעדכנו באופן מינימלי ולצמצם בפרטים. הוא אף פעם, אבל אף פעם, לא ייזום התקשרות מצדו, והוא עלול גם לענות בשלילה לבקשות ליצירת קשר עמו. אל תטעו לרגע לחשוב שלמיודענו החשוב לא איכפת כמה קשרים הוא צבר. להיפך, הוא רואה בקשריו מעין אפירמציה למיקומו בהיררכיה העסקית. אה, ואם הוא באמת חשוב, הוא מהווה טרף ראוי ל”צייד”.

הטיפוס הצייד: בכנסים ניתן לזהותו מכרכר סביב האישיות החשובה הממוקמת במוקדי המלכות. ברשת, “הצייד” מנסה ללכוד בחכתו וליצור קשר עם אישים “חשובים”, רמי מעלה ככל שניתן. הוא מגדיר אסטרטגיה, עוקב אחרי טרפו, מאתר קשרים המקדמים אותו עוד צעד לעבר מטרתו, ובסוף עת על טרפו כמוצא שלל רב ושולח אליו הזמנה מנומקת ומפורטת ליצירת קשר. מיותר לציין שהטיפוס ה”חשוב” ברוב המקרים יעדיף לענות לו בשלילה. עם זאת, הצייד אינו מתייאש, ומגדיר מטרה חדשה, שהרי הוא נהנה גם מתהליך הצייד עצמו.

הטיפוס המכור: מיודענו “המכור” חי ונושם את הרשת העסקית בכל רמ”ח אבריו. כרטיס הביקור המקוון שלו מעודכן למשעי והוא מקפיד לבקר ברשת מעל שלוש פעמים ביום. אם פגש באוטובוס את המורה שלו מכיתה ג’, יקפיד לרשום את כתובת הדוא”ל שלה ומיד בהגיעו למשרד ישלח אליה בקשת התקשרות. מיותר לציין שלמכור מאות ואלפי קשרים, רובם טיפוסים “נבוכים”, שלא היה להם נעים לסרב לו (לימדה אותו בכיתה ג’, נו מה…), ושעבורם הוא הקשר היחיד. מכורים קשים נוהגים אף לציין במקום בולט את כתובת הדוא”ל שלהם ואת מספר הקשרים שכבר יש להם, בבחינת קול קורא ל”מכורים” אחרים ליצור עמם קשר ולהגדיל את מספר הקשרים שיש לכל אחד מהם (זוהי דוגמא מצוינת למנגנון win-win).

הטיפוס הנמנע: כולנו מכירים את הטיפוס שנמנע מלהגיע לכנסים, היות שממילא לא יוצא מהם ביזנס, ובכלל, הוא כמה רמות מעלינו, למה שיתלכלך בביצת הלבנט המיוזעת? גם לטיפוס זה יש מקבילה מקוונת. הטיפוס ה”נמנע” מסרב בכל תוקף להגדיר משתמש ברשתות ה-Networking. הוא מסרב או מתעלם מפניות חוזרות ונשנות שהוא מקבל, בעיקר מ”מכורים”, להגדרת משתמש וליצירת קשר. וכאשר הוא נשאל בעניין, הוא פורס את משנתו הסדורה, ומסביר, שרשתות Networking הן למעשה בזבוז זמן, לא יוצא מהן ביזנס, ומי שבאמת רוצה לפנות אליו, מוזמן לעשות זאת באמצעים יותר מקובלים.

המלצה חמה

אז זהו, מיודענו הנמנע טועה בשתי אבחנות. ראשית, רשתות Networking כבר מזמן הפכו לאמצעי מקובל ליצירת קשר (לכל ה”ציידים” הפוטנציאלים שבינינו – באמת מסתובבים שם VIPs לא מעטים) ושנית, כבר הוכח באותות ובמופתים שהרשתות הללו יכולות לסייע ביצירת ביזנס, בארץ ובחו”ל. אז, לכל ה”נמנעים” שבינינו, בין אם מתוך אידיאולוגיה או מתוך ידיעה, שלוחה המלצה חמה להיכנס ולהתרשם.

עוד בנושא:

ווב 2.0 - המחסום של החשיפה

בחב”ד מאמינים כי הדרך לקירוב יהודים חילוניים אל הדת כרוכה בין היתר בהכרת אורחות חייהם. הרצאה אחת כמשל

לעתים מזמנים לנו החיים סיטואציות העולות על כל דימיון. סיטואציה שכזו זימנה לי ההרצאה שהעברתי לכ-40 מנהלי סניפים של חב”ד בוועידה השנתי של צעירי חב”ד שנערכה במלון ניר עציון. מנהלי הסניפים, המנהלים במסגרת תפקידם את אתרי חב”ד בישראל (כ-200 במספר), למדו במסגרת ההרצאה על ניהול תוכן, קידום אתרים ועולם הקהילות המתרחב (WEB 2.0).  התעניינותם הרבה בתחום לימדה גם אותי על האופן שבו פורצת הרשת גבולות ומחסומים.

לצפייה בסרטון ההרצאה בפני שלוחי חב”ד לחצו כאן

בחב”ד מאמינים כי הדרך לקירוב יהודים חילוניים אל הדת כרוכה בין היתר בהכרת אורחות חייהם. האינטרנט מהווה כמובן נדבך מרכזי באורחות חיים אלה בעידן הנוכחי ולפיכך מפעיל כיום הארגון רשת עניפה של אתרי אינטרנט בארץ ובעולם. הדבר מתבצע בין היתר באמצעות הכשרת מנהלי הסניפים לניהול תוכן וקידום אתרים, תוך היכרות עם עולם הקהילות.

מפתיע מכל היה למצוא בין הנוכחים בקהל לא מעטים בני הדור המבוגר יותר, 40 פלוס ויותר, שמיטיבים להתמצא בתחום הטכנולוגיה והאינטרנט. הם מצוידים במיטב הגאדג’טים ואף קוראים את תפילותיהם מתוכם, יודעים לנהל את אתריהם באמצעות מערכת ניהול תוכן מתקדמת יחסית והחשוב מכל - צמאים לעוד ועוד ידע.

מה שמוכיח שכניסה לעולם התוכן אינה קשורה לא לגיל וגם לא לאמונה, אלא רק להכרה הבסיסית בחשיבות המדיה ולרצון אמיתי ללמוד אותה ולהתעמק בה.

(התמונה מתוך אתר חב”ד און-ליין)

 עוד על הרצאות וסדנאות לניהול תוכן וקידום אתרים בעידן הקהילות

מותר וצריך לפרגן לנתניהו על הקמת הבלוג ואופן תפעולו השוטף, ולא משנים מניעי הקמתו. בבחירות הבאות משקלה של הרשת יהיה גבוה מאי פעם

אם למישהו יש עדיין ספק באשר לכוחו של הבלוג כאמצעי שיווק פוטניצאלי אפקטיבי במיוחד, הוא מוזמן לבקר בימים אלה ממש בבלוג המפורסם של בנימין נתניהו. לא במקרה השכיל נתניהו להקים לעצמו באחרונה בלוג וליהנות בתוך כך מחשיפה נאה במאצעי התקשורת השונים: ביבי, אשף התקשורת, מבין היטב כי העתיד טמון ברשת ובבחירות הבאות כוחה יהיה כנראה רב מאי פעם.

מותר וצריך לפרגן לנתניהו על הקמת הבלוג ואופן תפעולו השוטף, ולא משנים מניעי הקמתו. מדובר בצעד חשוב המלמד על הבנת המציאות מצד מי שמתיימר לשוב ולהנהיג את המדינה (דוגמה הפוכה לכך הינה התבטאות של שרת החינוך שלנו, יולי תמיר, שלא מכבר כינתה את מנוע החיפוש הגדול בעולם ’גוגול’, ממש כך, מבלי שהבינה כי טעתה בהגיית השם). צריך לפרגן לביבי לא רק משום הצעד עצמו, אלא גם משום ההשקעה הנדרשת ממנו כמי שמנהל בלוג באופן רציף - גם אם במקרה הזה סביר להניח שיש לו קצת עזרה מיועצים.

נשאלתי לא מכבר האם אין חשש שנתניהו פשוט “מעלים” תגובות שאינן לרוחו בבלוג. השבתי כי ביום שבו יחל לסנן תגובות מהבלוג  הרי שהבלוג יחדל להיות בלוג במובן המלא של המילה ואט-אט יאבד מערכו. את זה מבין גם ביבי: בראיון ליאיר לפיד הסביר שתגובות יורדות מן הבלוג רק כשמדובר בהסתה או בלשון שאינה ראויה.

ביבי, כמו ביבי, מיטיב לנצל את הבלוג כערוץ תקשורת בלתי אמצעית עם הגולשים, ולא רק באמצעות טקסטים. הנה, למשל, ב-28.12.06 עלה לראש הבלוג סרטון מתוך You Tube שבו הוא משיב לטענות נגדו בתחום הכלכלי ומסביר מהו צדק חברתי לטעמו. נכון לרגעים אלה נמנו 181 תגובות לסרטון, מה שאומר רבים מאוד גם צפו בו.

כבר נכתב כאן לא אחת על חשיבותו של הבלוג ברשת הווב 2.0 ועל הפיכתו לאלמנט מרכזי כאמצעי שיווק באינטרנט בשנים הבאות. את זה כאמור מבין גם ביבי וחשוב שיבין גם מי כל מי שעיסוקו בתחום התוכן על רבדיו השונים.

שנה טובה - לרשת וגם לנו אם אפשר…

במסיבה הקהילות, ממש כמו במסיבות ההן של כיתה ד’, ישנה חשיבות מכרעת למחסום הפסיכולוגי הטבעי מחשיפה ברבים. עבור לא מעטים ישנו קושי אמיתי להשתלב בה. דור ה”קומפי” כבר נולד אליה

זוכרים את המסיבות ההן של כיתה ד’? את המשתתפים הצעירים ניתן היה לחלק לקבוצות: הראשונה שבהן היתה של אלה המיטיבים להתבלט - על רחבת הריקודים, בתקשורת ערה עם בנות/בני המין השני ובקיצור, כוכבי המסיבות. הקבוצה השנייה היתה של היושבים על הגדר: משתתפים במסיבה ופעילים בה, אך בגבולות הביישנות.

הקבוצה השלישית היא של אלה שפשוט לא היו שם, התקשו להתגבר על ביישנותם.

לא מכבר בחר כתב העת היוקרתי “טיים” בגולשים לאנשי השנה שלו לשנת 2006. הוא מכנה את מושאי בחירתו “אזרחי הדמוקרטיה הדיגיטלית החדשה”. העילה לבחירה היא כמובן מהפיכת הוו 2.0 שכולם כל כך מרבים לדבר בה בעת האחרונה: מסיבת השיתופיות של הרשת.

ובמסיבה הזו, ממש כמו במסיבות ההן של כיתה ד’, ישנה חשיבות מכרעת למחסום הפסיכולוגי הטבעי מחשיפה ברבים. בעוד שבבסיס רעיון הקהילות מצויה שיתופיות חברתית ללא מחסומים כמעט, הרי שיש כאלה - והם לא מעטים בינתיים - שגם אם שמעו על ווב 2.0, עדיין יושבים על הגדר ומביטים מהצד.

המחסום הוא מחסום אמיתי. השתתפות אמיתית במהפיכת הקהילות כרוכה במקסימום חשיפה. הרצון העז להישאר אנונימי ברשת מתחלף כעת בפרסום מירבי אודותייך באתרי הקהילות למיניהם: לא עוד כינויים מוזרים, אלא שם מלא. תמונות הם עניין שגרתי - החל מתמונת ראש בנאלית בכרטיס הביקור הקהילתי וכלה בחשיפה חסרת גבולות כמעט באמצעות אלבום פליקר, למשל. בלוגים אישיים נמנים על המצליחים ביותר ברשת.

המחסום הזה ביחס לחשיפה הוא אחת הסיבות לכך שמלהיבה ככל שתהיה, מהפיכת הוו 2.0 הינה תהליך המתרחש לאטו. לא בכדי מייחסים למהפיכה הזו אלמנטים של מהפיכה תרבותית. תרבות היא עניין נרכש, בתהליך איטי.

בינתיים בולטים בנוכחותם הכוכבים. אלה שמוכנים לחשוף ברבים את חייהם (לצורך העניין גם בלוג הכתוב תחת שם אנונימי דורש חשיפה - לעתים אינטימית יותר מן המקובל). החלק הארי עדיין יושב על הגדר, נבוך מעט מן המעמד החושפני - וממתין. ייתכן שישתלב וייתכן שלא.

אם לא תתנפץ במפתיע מסיבת השיתופיות, הרי שבעוד עשור או שניים יהיו ווב 2.0 והמפיכות שיבואו אולי אחריו חלק אינטרגרלי מהתרבות הדיגיטלית של דור ה”קומפי” הנוכחי, למשל. אפשר להניח כי במסיבות של כיתה ד’ אז ההשתתפות תהיה ערה במיוחד.