הבלוג של 3points: ניהול תוכן - שיווק באינטרנט

השינויים הדרמטיים ברשת, דוגמת מהפכת הקהילות, מחייבים את הגופים העסקיים הרציניים להיות כל העת עם היד על הדופק, ולהסתגל במהירות למציאות וירטואלית משתנה. איך עושים את זה? התשובה לכך טמונה כנראה בממצאי סקר שביצעה לא מכבר חברת Talent Zoo האמריקנית, ושפורסמו גם בישראל. מהסקר עלה, כי בשנה האחרונה חל גידול דרמטי בביקוש למקצועי אינטרנט בקרב חברות הפרסום בארה”ב, שבא לידי ביטוי בזינוק של כ-60% במשכורות המומחים הללו. במילים אחרות: הדרך להסתגל למציאות המשתנה ברשת, היא דרך מקצועני תוכן על רבדיו השונים, כאלה שיידעו לזהות את המגמות ולהתמודד עמן בזמן אמת…

קראו את המאמר המלא כפי שפורסם ב-26.1.07 ב-Dailymaily

בחב”ד מאמינים כי הדרך לקירוב יהודים חילוניים אל הדת כרוכה בין היתר בהכרת אורחות חייהם. הרצאה אחת כמשל

לעתים מזמנים לנו החיים סיטואציות העולות על כל דימיון. סיטואציה שכזו זימנה לי ההרצאה שהעברתי לכ-40 מנהלי סניפים של חב”ד בוועידה השנתי של צעירי חב”ד שנערכה במלון ניר עציון. מנהלי הסניפים, המנהלים במסגרת תפקידם את אתרי חב”ד בישראל (כ-200 במספר), למדו במסגרת ההרצאה על ניהול תוכן, קידום אתרים ועולם הקהילות המתרחב (WEB 2.0).  התעניינותם הרבה בתחום לימדה גם אותי על האופן שבו פורצת הרשת גבולות ומחסומים.

לצפייה בסרטון ההרצאה בפני שלוחי חב”ד לחצו כאן

בחב”ד מאמינים כי הדרך לקירוב יהודים חילוניים אל הדת כרוכה בין היתר בהכרת אורחות חייהם. האינטרנט מהווה כמובן נדבך מרכזי באורחות חיים אלה בעידן הנוכחי ולפיכך מפעיל כיום הארגון רשת עניפה של אתרי אינטרנט בארץ ובעולם. הדבר מתבצע בין היתר באמצעות הכשרת מנהלי הסניפים לניהול תוכן וקידום אתרים, תוך היכרות עם עולם הקהילות.

מפתיע מכל היה למצוא בין הנוכחים בקהל לא מעטים בני הדור המבוגר יותר, 40 פלוס ויותר, שמיטיבים להתמצא בתחום הטכנולוגיה והאינטרנט. הם מצוידים במיטב הגאדג’טים ואף קוראים את תפילותיהם מתוכם, יודעים לנהל את אתריהם באמצעות מערכת ניהול תוכן מתקדמת יחסית והחשוב מכל - צמאים לעוד ועוד ידע.

מה שמוכיח שכניסה לעולם התוכן אינה קשורה לא לגיל וגם לא לאמונה, אלא רק להכרה הבסיסית בחשיבות המדיה ולרצון אמיתי ללמוד אותה ולהתעמק בה.

(התמונה מתוך אתר חב”ד און-ליין)

 עוד על הרצאות וסדנאות לניהול תוכן וקידום אתרים בעידן הקהילות

רבים מהפרסומים המגיעים למנהלי אתרים מקורם בקבצי מעבד התמלילים “Word”. ברבים מן המקרים כוללים המסמכים הללו גם תמונות. הבעיה היא שלא ניתן לשמור תמונות מקובץ וורד בנפרד בדרך ה”רגילה” - כלומר, באמצעות “קליק” ימני ובחירה באפשרות שמירת תמונה.

ישנה דרך מצוינת וקצרה במיוחד לפתור את הבעיה. קיבלתם מסמך וורד הכולל תמונות שברצונכם לעשות בהן שימוש באתר? הנה הפתרון בכמה צעדים פשוטים:

1. פתחו את המסמך

2. בסרגל הכלים העליון בחרו ב”קובץ” (file)

3. בחרו “שמירה בשם” (save as)

4. בתיבה התחתונה, תחת שם הקובץ בחרו web page - ושמרו אותו

5. התוצאה שתתקבל היא שמירת המסמך באופן המפריד בין הטקסט לתמונות: קובץ אחד הכולל את הטקסט ותיקייה נוספת הכוללת את התמונות

בהצלחה!

אין כמו מראה עיניים ולכן אחד התחומים החשובים בניהול תוכן מקצועי הינו עיצוב הטקסטים. עשה ואל תעשה

השקעה בעריכת טקסטים באינטרנט היא השקעה משתלמת: אין כמו טקסט טוב להשיב גולשים את האתר. אלא שעריכה נכונה של המלים והמשפטים אינה מספקת. אין כמו מראה עיניים ולכן אחד התחומים החשובים ביותר בניהול תוכן מקצועי הינו עיצוב הטקסט.

הכוונה היא לאופן הוויזואלי שבו מוגש הטקסט לגולש. שבירת הפסקאות, רווחים בין השורות וכן, גם הרווח בין הפסיק למילה. לא אחת יוצא לי לפגוש ברשת טקסטים ערוכים היטב, רק שניכר בהם כי העורך לא הקדיש תשומת לב לתחום עיצוב הטקסטים. המראה שנגלה לעינו של הגולש במקרים אלה אינו נעים במיוחד ומורכב לרוב מרווחים לא אחידים, שורות קופצות, פונטים שונים ועוד. כך, למשל, רק לשם המחשה, היתה יכולה להיראות פסקה זו לו התעלמנו מעיצוב הטקסט:

הכוונה היא לאופן הוויזואלי שבו מוגש הטקסט
 לגולש. שבירת הפסקאות, רווחים בין השורות וכן  ,  גם הרווח בין הפסיק למילה.
 לא אחת יוצא לי לפגוש ברשת טקסטים ערוכים היטב, ר ק שניכר בהם כי העורך לא הקדיש תשומת לב לתחום עיצוב הטקסטים . ה

מראה שנגלה לעינו של הגולש במקרים אלה אינו נעים במיוחד ומורכב לרוב מרווחים לא אחידים, שורות קופצות, פונטים שונים ועוד.
     כך, למשל, רק לשם המחשה, היתה יכולה להיראות פסקה זו לו התעלמנו מעיצוב הטקסט

עיצוב הטקסט חייב להיות נדבך מרכזי בעבודתו של כל מנהל תוכן. מלבד הטקסט עצמו המונח מתייחס גם לטיפול הגראפי בתמונות, שהוא נושא בפני עצמו, וכן לאופן הצבתן ביחס לטקסט. ככלל רצוי שהתמונה תשב ב”קו ישר” עם תחילתה של הפסקה הראשונה בטקסט, כפי שמופיעה התמונה בפוסט זה.

הנחת היסוד שלנו הינה תמיד שהגולש הוא חסר סבלנות. כמה שורות קופצות ופסיקים הרחוקים ממילותיהם הם לעתים סיבה מספיק טובה עבורו ועבור עינו לנטוש את זה או אחר מבלי לשוב.

האם אנחנו שוב ב”בועה”? האם ייתכן שכולנו קצת מגזימים עם כל הווב 2.0 הזה? מהי הדרך הנכונה להתמודד עם המגמה בסיכון מינימאלי?

ואולי כולנו קצת מגזימים? האם ייתכן שמהפיכת הווב 2.0 תיוותר לבסוף במוחם הווירטואלי למחצה של “חיות אינטרנט” רעבות לשינויים, כמונו? הנה, בזמן האחרון יש כאלה שכבר מדברים כבר על שובו של אפקט הבועה האימתני.

התשובה לכל השאלות תינתן כנראה בעוד כמה שנים - לכשתושלם המהפיכה, או לחילופין תתברר כאפיזודה זמנית בהיסטוריה של האינטרנט. עד אז נשאלת השאלה כיצד עלינו, אנשי התוכן, לנהוג ביחס לווב 2.0: האם לאמצו בנלהבות כמו הגדולים - גוגל, יאהו ואחרים - או שמא פשוט להמתין עד שיתבררו ממדי המהפיכה, אם בכלל.

הפתרון, כרגיל במצבים אלה, טמון בדרך הביניים. אין צורך לרוץ כאחוזי דיבוק לעבר הווב 2.0, תוך היפרדות מאתרי הדור הראשון. מצד שני, לא יהיה זה חכם להתעלם מקיומה של המגמה ורצוי להיערך לה מבעוד מועד.

דרך הביניים היא לשלב כלים וטכנולוגיות של ווב 2.0 באתר הקיים, אם הדבר אפשרי כמובן. כך, לדוגמה, מומלץ להוסיף תגיות למאגרי מידע שיסייעו לגולש בניווט. לאתרי תדמית אפשר להוסיף בלוגים תומכים לצורך קידום האתר במנועי חיפוש. באתרים שבהם ניתן לגבש קהילות, או שהן כבר מגובשות, אפשר כמובן להוסיף כלי קהילות בצד האתר הקיים.

החשוב מכל, כפי שכבר נאמר כאן בעבר, זה “לשחות” בים הקהילות: להכיר, לדעת, ללמוד. ניהול תוכן הינו תחום רצוף התפתחויות ושינויים. גלישה למעמקי הרשת, גם אם אינה קשורה לאתר/ים שבאחריותו, חייבת להיות חלק משגרת יומו של כל מנהל תוכן.

הדרך הנכונה לקידום אתר “רגיל”, באמצעות הטמעת מילות חיפוש בתכניו, תהיה בלתי אפשרית כמעט בפלטפורמת ווב 2.0. האלטרנטיבה: קידום באמצעות תגיות 

כיצד, אם בכלל, ניתן לקדם אתרים בעידן הקהילות, ווב 2.0 (web 2.0), שבו התכנים ברובם אינם נשלטים עוד על ידי מפעילי האתר, אלא על ידי גולשיו. ידוע כי מנועי החיפוש בוחנים אתר האתר בעיקר על פי תכניו. אם כך, הרי שהדרך הנכונה לקידום אתר “רגיל”, באמצעות ניהול תוכן, תהיה בלתי אפשרית כמעט בפלטפורמת ווב 2.0.

אחד האלמנטים המרכזיים בעניין זה צפוי להיות התגיות או ענני התגיות בשמן הציורי יותר (בתמונה). מדובר בכלי עבודה מרכזי מבחינת הגולש באתרי ווב 2.0, המאפשר לקטלג את עולמו על פי תיוג אסוציאטיבי. האתר del.icio.us לדוגמה הינו אבי שיטת התגיות. כל גולש מקטלג את האתרים הנבחרים על ידו לתגיות ויוצר לעצמו את הענן שלו. סך הגולשים יוצר את ענן התגיות של האתר.

נחזור לרגע לאופן שבו בוחנים גוגל ושות’ אתרים. מטרתם הינה לזהות את המלים והמושגים הרלוונטיים של האתר. הכי רלוונטיות במקרה של אתרי קהילות הן התגיות. לא צריך אפילו אלגוריתם מסובך לזהות אותן. הן פשוט שם, על פי בחירת הגולשים.

המסקנה מתבקשת: קידום אתרים באמצעות תגיות - כלומר, ניהול תוכן מכוון תגיות. מטרת מנהלי תוכן האתר תהיה להופכו רלוונטי ככל האפשר לתגיות שהוגדרו מראש כבעלות חשיבות אסטרטגית במנועי החיפוש השונים. איך ייבחרו תגיות אלה? פשוט מאוד: באמצעות בחינת התגיות המועדפות על ידי גולשים בתחום. אם תגיות מסוימות שכיחות באתר ווב 2.0 הנוגע לתחום, סביר להניח כי הן ישמשו את מרבית הגולשים גם במנועי החיפוש.

כך, למשל, באתר קהילות לחובבי טבע ונוף שיצליח לגבש קהילה רלוונטית לתחום ככל האפשר, סביר להניח שהתגיות “טבע”, “נוף” ודומות להן יבלטו ללא צורך בפעולות לקידומן. העניין המרכזי יהיה סביב מקצועיות האתר ביחס לתחום שבו הוא עוסק ובכך מידת היותו אטרקטיבי עבור הגולשים הפוטנציאליים. אלמנטים משלימים יהיו ככל הנראה בלוגרים ומנהלי קהילות מקצועיים שכל מטרתם תהיה לקדם את התגיות הנבחרות על ידי יצירת עניין אצל הגולשים.

חשוב אמנם גם במקרה זה שהטקסטים מטעם מפעילי האתר יכללו את המושגים והמלים הרלוונטיים, הקוד יהיה מותאם למנועי החיפוש וזרימת המידע גם היא תהיה ייעודית לקידום אתרים, אך זה אינו העיקר: תוכן האתר ייבחן על פי הדרך שבו יתייגו אותו הגולשים. במובנים רבים, ממש כמו היום.

הנה  3 דוגמאות המלמדות על הפירצה הגדולה הטמונה במעבר לקהילתיות. לעתים ניתן למנוע את הנזקים מבעוד מועד

באתר האמבטיה, האתר השיתופי החדש של קשת, כיכב בסוף השבוע סרטון אורגיה שהעלו גולשים תחת אפם של מנהלי האתר; 5 ברוקרים מואשמים כי הריצו במשותף מניות באמצעות שליחת טוקבקים נלהבים; תמונות של המתלוננת א’ נגד הנשיא קצב משורשרות כעת ממקלדת למקלדת בהודעות דואר אלקטרוני וזהותה, למי שיתעקש, כבר אינה עוד אנונימית ברשת.

אלה רק 3 דוגמאות, אך הן מלמדות על הפירצה הגדולה הטמונה במעבר לקהילתיות - ווב 2.0: השיתופיות כקונספט הולכת ותופסת תאוצה, אך יחד איתה חושפים אלה המבקשים לנצל אותה לרעה את הבעייתיות שבה. במקרים מסוימים הרי שמדובר בטעם רע בלבד. במקרה של הנאשמים בהרצת מניות מדובר בעבירה על החוק לכאורה וכך גם במקרה של הפצת תמונותיה של א’.

השאלה הנשאלת היא כיצד מונעים זאת, אם בכלל. התשובה מורכבת: לגבי הפצת תמונותיה של א’ דומה כי מרגע שנשלחה הודעת הדואר האלקטרוני הראשונה ובה תמונותיה הרי שלא ניתן היה להחזיר את הגלגל אחורה. גם לגבי הנאשמים בהרצת מניות באמצעות טוקבקים  ספק אם ניתן היה לעצור את התחבולה מבעוד מועד. לעומת זאת,  את הצגת הסרטון שעורר סערה באמבטיה ניתן היה למנוע בהחלט, בעיקר לנוכח כיכובו בדף הבית של האתר.

חשוב לסייג ולומר: לרוב אין אפשרות אמיתית לשלוט בכל תכני האתר הקהילתי. עם זאת, חשוב להבהיר למשתמשיו את הכללים ולשלוט באופן המינימלי הנדרש בתכני דף הבית. ניהול תוכן, דווקא בעידן הווב 2.0, הכרחי יותר מתמיד.

הכנסות גוגל מפרסום בבריטניה צפויות לעלות על הכנסות ערוצי הטלוויזיה המובילים. מה זה אומר על הרשת ומה זה אומר עלינו, מנהלי התוכן? 

החדשות הגדולות מסתתרות לעתים דווקא בידיעות הקטנות. ידיעה המתפרסמת ב-TheMarker מדווחת כי הכנסות גוגל מפרסום בבריטניה צפויות לעלות על הכנסותיהם של ערוצי הטלוויזיה המסחריים המובילים במדינה בחודשים הקרובים. התחזית הזו מתבססת על מחקר של סוכנויות הפרסום מיינדשר ואינישיאייטיב שפורסם ב”פייננשל טיימס” ומחזקת את מגמת הפיכתו של האינטרנט ככלי מרכזי - לא רק ביחס לעיתונות המודפסת, אלא גם ביחס למדיה הטלוויוזיונית.

על המגמה הזו כבר דובר כאן לא אחת, אך המחקר בבריטניה מלמד כי כעת מקדימים המפרסמים את המציאות וממהרים להשקיע באינטרנט על פני הטלווזיה - זאת, על אף שהאחרונה עדיין בעלת רייטינג גבוה יותר. זה בין היתר ההסבר לנהירה של גופי תקשורת מובילים בישראל דוגמת “קשת” לעבר אתרי הווב 2.0. המניעים, גם הפעם, הם כלכליים טהורים ומה שמבינים בבריטניה מבינים כיום גם בישראל: ההשקעה באינטרנט אינה עוד בבחינת מותרות, אלא כורח המציאות. נוכחות ברשת הינה תהליך ממושך שנבנה אט אט. מי שמבקש לרכוש לו קהל גולשים פוטנציאלי לעתיד חייב להציב כבר כעת פלטפורמות מובילות באינטרנט ובכך להרגיל את הגולשים לנוכחותו ברשת.

המציאות הזו מולידה נדבך מרכזי נוסף בתפקידיו של מנהל התוכן בעתיד: הבנה בתחום הפרסום והשיווק באינטרנט. מנהל תוכן בעל ידע והבנה בנושאים הללו יקנה לעצמו יתרון משמעותי לקראת השנים הבאות על הרשת לטובה.

במקום שאין מגבלות, אין גם כללים ולכן רוב כללי ניהול התוכן ברשת אינם תקפים במקרה של בלוג. מה שכן תקף הוא הקונספט: ידידותיות, זמינות ורלוונטיות

בעולם התוכן הווירטואלי של עידן הווב 2.0 מהווה הבלוג כלי מרכזי לשימוש היחיד וקהילתו. דומה שאין עוד כמו הבלוג לבשר את מהפיכת הקהילות שבדרך: מעין אתר תוכן פרטי שבו האפשרויות בלתי מוגבלות. הכל מותר, הכל לגטימי והכל מוצג לעיני כל.

במקום שאין מגבלות, אין גם כללים ולכן רוב כללי ניהול התוכן ברשת אינם תקפים בהכרח במקרה של בלוג, בעיקר אם מדובר בבלוג במשמעותו הקלאסית: יומן רשת אישי. כך, לדוגמה, בעוד שבאתר אינטרנט מן השורה ישנה חשיבות לכותרות ברורות ונהירות לגולש, הרי שבבלוג דווקא התחכום והסנטימנטליות אפקטיביים: כותרת “מיסתורית” במקרה זה משדרת לעתים מסר אינטימי ומזמין לגולש. 

מה שתקף גם בבלוג הוא הקונספט של ניהול תוכן: ידידותיות למשתמש, זמינות ורלוונטיות. כמו באתר רגיל, כך גם בבלוג, חשוב שהגולש ימצא בנקל את מבוקשו ועל ידי כך גם את הדרך חזרה אליו. לא במקרה בלוגים מצליחים הם לרוב אלה שבנויים היטב, מובנים לגולשיהם ומתעדכנים תכופות. עם זאת חשוב לשים לב כי מעצם היותו של הבלוג כלי קהילתי הרי שהידידותיות והרלוונטיות הנדרשות במקרה זה הן ביחס לקהילה המתגבשת סביבו - לא לכלל הרשת. במובנים מסוימים, מאחר שמדובר בקהל יעד מצומצם יחסית ומוכר היטב לכותב, זה הופך את המלאכה לקלה יותר.

בעניין אחד אין הבדל בין בלוג לאתר רגיל: קידום במנועי חיפוש. גם במקרה של הבלוג הדרך הנכונה היא ניהול תוכן ייעודי לקידום אתרים (מצגת). עבור גופים עסקיים המעוניינים בקידום אתריהם השיווקיים - מכירתיים הבלוג הוא אמצעי נלווה מצוין, אבל זה כבר עניין למאמר אחר. המשך יבוא.

ניהול תוכן אינו רק עריכה מקצועית של הטקסטים, אלא גם עיצוב נכון המותאם למדיה האינטרנטית. הנה טעות שכיחה דווקא באתר המתיימר להיות מוביל בתחומו

הנה טעות שכיחה למדי של ניהול תוכן לא מקצועי: למבקרים באתר החדש של עכבר העיר בסוף השבוע המתינה בצד ימין באופן בולט המודעה הבאה המזמינה אותם לסוף שבוע “סגול עמוק” בחוף דור. מזמינה? לא בהכרח.

מקורה של הטעות הינה בקושי של רבים ממנהלי התוכן ועורכי התוכן של אתרים הקשורים לעיתונים מודפסים להבין את השוני המהותי בין המדיה המודפסת למדיה האינטרנטית. במקרים אחרים, מדובר פשוט בניסיון לחסוך עלויות.

איך זה עובד? אחת משתי אפשרויות: הראשונה (לא בדקתי) היא שמדובר במודעה ממהדורת הדפוס שפשוט נלקחה כמו שהיא והועלתה למהדורת האינטרנט. האפשרות השנייה והסבירה יותר היא שאת המודעה הזו עיצבו מעצב/ת שאולי מצטיינים בגרפיקה עבור המהדורה המודפסת, אך היכרותם עם המדיה האינטרנטית, איך לומר בעדינות, לא מרשימה.

התוצאה, בכל מקרה, זהה: מודעה שנראית דהויה ולא מקצועית; הפונטים מרוטשים, לא ברורים ואינם קשורים לפונטים הרגילים של האתר; החיתוכים לא חדים. התמונה אמנם אטרקטיבית, אך הביצוע מתאים יותר לאתר בית הספר - ולא לאתר המתיימר להיות מוביל בתחומו.

ניהול תוכן אינו רק עריכה מקצועית של הטקסטים ובחירה נכונה של מלים בהתאמה למדיה. ניהול תוכן הוא גם הקפדה על עיצוב נכון ומותאם מדיה של האתר - ובעיקר דף הבית. במקרים מהסוג הזה היתה עדיפה תמונה עם כיתוב טקסטואלי “חי” רגיל על פני מודעה עם טקסט המוצג כתמונה ונראה כפי שנראה. 3 ימי מדיטציה על החוף הם דווקא רעיון לא רע. צריך רק לדעת “למכור” אותו גם באינטרנט.