תוכן העניינים | ניהול תוכן - שיווק באינטרנט - עריכת תוכן

אילן ביתן, היזם שמאחורי Axioma Searcher, מסביר כי הידיעה ב-TheMarker הדגישה את המסר הלא נכון: עניין הסרת תוצאות קידום אתרים הינו מינורי; העיקר טמון בשיטת החיפוש

דווקא כמי שמקורותיו בתחום התקשורת התופעה מוכרת לי היטב: פעמים רבות הקשר בין תוכן ידיעה זו או אחרת בעיתון או אתר לבין המציאות קלוש, או חלקי ביותר. לעתים אחראי לכך משרד הפרסום או יחסי הציבור, לעתים כותב הידיעה ולעתים מדובר סתם בקצר תקשורתי רב-משתתפים. כך או כך, לא אחת הגורם העומד מאחורי הפרסום מופתע לגלות כי המסר אותו ביקש להעביר שובש - והוא בכלל לא ידע שהוא כזה.

אילן ביתן, היזם שמאחורי מנוע החיפוש החדש של אקסיומה, שאליו התייחסתי במאמר הקודם, מספר שזה פחות או יותר מה שקרה לו בעקבות הפרסום אודות הפיתוח שלו ב-TheMarker. המסר המרכזי בפתיח הפרסום באתר האינטרנט הנחשב היה כי אקסיומה השיקה מנוע חיפוש חדש ש”מושך את תוצאות החיפוש מגוגל, יאהו, MSN או כל מנוע חיפוש אחר, ואמור להתעלם מכל תרגילי קידום התכנים ברשת, המקפיצים לקדמת עמודי התוצאות אתרים או דפים שקודמו מלאכותית בידי חברות Seo”. זו היתה גם הנחת היסוד בבסיסו של המאמר שלי.

ביתן מסביר כי עניין הסרת תוצאות קידום אתרים הינו מינורי לחלוטין ומהווה תוצר נלווה לאופן פעולתו של Axioma Searcher. הרעיון המרכזי, כפי שעולה גם מההודעה לעיתונות שהפיצה החברה, הינו השקת מנוע חיפוש בשיטת Dynamic Context Search.

מה זה בעצם אומר? שליטה כמעט אבסולוטית של המחפש על מנגנון החיפוש, באופן שיחפוף את תחומי עיסוקיו והתעניינותו. התוצאות נשאבות ממנועי החיפוש המובילים - גוגל, MSN ואחרים - ושם מוצגות על פי הגדרותיו של המחפש והחיתוכים שהגדיר מראש. על פי ביתן, מנוע החיפוש של אקסיומה מתעלם בהצגת התוצאות מנתוני דירוג של מנועי החיפוש השונים. בכך, הוא מאפשר לתוצאות שאינן מקודמות באופן מקצועי להיות מוצגות במנוע החיפוש שלו בראש הרשימה, בשל היותן רלוונטיות להקשר שהגדיר המחפש.

הטכנולוגיה של אקסיומה מתבססת על קונספט שמטרתו להעביר את עולם החיפוש מ-information ל-knowledge ומיועדת בעיקר לחברות וארגונים. בהודעת החברה צוין כי מחקרים הוכיחו שארגונים מפסידים כ-10% משכר עובדיהם בגין חיפוש מידע ומנוע החיפוש החדש אמור להוות פתרון חסכוני. עוד נמסר בהודעה החברה כי מדובר בעידן חדש בתחום החיפוש שנועד להתמודד עם “התסכול הגואה של המשתמשים במנועי חיפוש באינטרנט שגורמים לכך כי המחפש ימצא תוצאות רבות מספור, שאינן רלוונטיות כלל למושא חיפושיו”.

היזם אילן ביתן מודה כי קיים חיסרון כלשהו בצורך בהורדת תוכנה על מנת להשתמש במנוע החיפוש החדש. לדבריו, מדובר בעניין שנובע ממגבלות הרשת, אך מצוי בתהליכים מתקדמים לקראת פתרון שימנע את הצורך בתוכנה.

עוד בנושא: ההודעה לעיתונות מטעם אקסיומה

הכנסות גוגל מפרסום בבריטניה צפויות לעלות על הכנסות ערוצי הטלוויזיה המובילים. מה זה אומר על הרשת ומה זה אומר עלינו, מנהלי התוכן? 

החדשות הגדולות מסתתרות לעתים דווקא בידיעות הקטנות. ידיעה המתפרסמת ב-TheMarker מדווחת כי הכנסות גוגל מפרסום בבריטניה צפויות לעלות על הכנסותיהם של ערוצי הטלוויזיה המסחריים המובילים במדינה בחודשים הקרובים. התחזית הזו מתבססת על מחקר של סוכנויות הפרסום מיינדשר ואינישיאייטיב שפורסם ב”פייננשל טיימס” ומחזקת את מגמת הפיכתו של האינטרנט ככלי מרכזי - לא רק ביחס לעיתונות המודפסת, אלא גם ביחס למדיה הטלוויוזיונית.

על המגמה הזו כבר דובר כאן לא אחת, אך המחקר בבריטניה מלמד כי כעת מקדימים המפרסמים את המציאות וממהרים להשקיע באינטרנט על פני הטלווזיה - זאת, על אף שהאחרונה עדיין בעלת רייטינג גבוה יותר. זה בין היתר ההסבר לנהירה של גופי תקשורת מובילים בישראל דוגמת “קשת” לעבר אתרי הווב 2.0. המניעים, גם הפעם, הם כלכליים טהורים ומה שמבינים בבריטניה מבינים כיום גם בישראל: ההשקעה באינטרנט אינה עוד בבחינת מותרות, אלא כורח המציאות. נוכחות ברשת הינה תהליך ממושך שנבנה אט אט. מי שמבקש לרכוש לו קהל גולשים פוטנציאלי לעתיד חייב להציב כבר כעת פלטפורמות מובילות באינטרנט ובכך להרגיל את הגולשים לנוכחותו ברשת.

המציאות הזו מולידה נדבך מרכזי נוסף בתפקידיו של מנהל התוכן בעתיד: הבנה בתחום הפרסום והשיווק באינטרנט. מנהל תוכן בעל ידע והבנה בנושאים הללו יקנה לעצמו יתרון משמעותי לקראת השנים הבאות על הרשת לטובה.

ניהול תוכן אינו רק עריכה מקצועית של הטקסטים, אלא גם עיצוב נכון המותאם למדיה האינטרנטית. הנה טעות שכיחה דווקא באתר המתיימר להיות מוביל בתחומו

הנה טעות שכיחה למדי של ניהול תוכן לא מקצועי: למבקרים באתר החדש של עכבר העיר בסוף השבוע המתינה בצד ימין באופן בולט המודעה הבאה המזמינה אותם לסוף שבוע “סגול עמוק” בחוף דור. מזמינה? לא בהכרח.

מקורה של הטעות הינה בקושי של רבים ממנהלי התוכן ועורכי התוכן של אתרים הקשורים לעיתונים מודפסים להבין את השוני המהותי בין המדיה המודפסת למדיה האינטרנטית. במקרים אחרים, מדובר פשוט בניסיון לחסוך עלויות.

איך זה עובד? אחת משתי אפשרויות: הראשונה (לא בדקתי) היא שמדובר במודעה ממהדורת הדפוס שפשוט נלקחה כמו שהיא והועלתה למהדורת האינטרנט. האפשרות השנייה והסבירה יותר היא שאת המודעה הזו עיצבו מעצב/ת שאולי מצטיינים בגרפיקה עבור המהדורה המודפסת, אך היכרותם עם המדיה האינטרנטית, איך לומר בעדינות, לא מרשימה.

התוצאה, בכל מקרה, זהה: מודעה שנראית דהויה ולא מקצועית; הפונטים מרוטשים, לא ברורים ואינם קשורים לפונטים הרגילים של האתר; החיתוכים לא חדים. התמונה אמנם אטרקטיבית, אך הביצוע מתאים יותר לאתר בית הספר - ולא לאתר המתיימר להיות מוביל בתחומו.

ניהול תוכן אינו רק עריכה מקצועית של הטקסטים ובחירה נכונה של מלים בהתאמה למדיה. ניהול תוכן הוא גם הקפדה על עיצוב נכון ומותאם מדיה של האתר - ובעיקר דף הבית. במקרים מהסוג הזה היתה עדיפה תמונה עם כיתוב טקסטואלי “חי” רגיל על פני מודעה עם טקסט המוצג כתמונה ונראה כפי שנראה. 3 ימי מדיטציה על החוף הם דווקא רעיון לא רע. צריך רק לדעת “למכור” אותו גם באינטרנט.

מנהל התוכן ימשיך להיות גורם מרכזי גם בעידן הקהילות, אך מהות תפקידו תשתנה כנראה. כך זה יעבוד 

כולם מדברים על ווב 2.0 (Web 2.0). הרשת רוויה באינספור מאמרים, הסברים ותחזיות אודות הפלטפורמה החדשה ליצירת קהילות שיתופיות. כולם מדברים על השינוי הדרמטי שמביא עמו הווב 2.0: לא עוד אתרים המתהדרים בתכנים ייחודיים להם, אלא ההיפך הגמור. מה שיותר שיתופי, יותר טוב.

ואם אכן בעתיד הקהילות יהיו יצרניות התכנים העיקריות, האם תחום ניהול התוכן יהפוך למיותר? התשובה היא כמובן שלילית. פלפטורמת ווב 2.0 לא תבטל את הצורך של גופים עסקיים ומוסדות רציניים בשירותי עריכת תוכן, קידום אתרים, שיווק באינטרנט ואלמנטים נוספים בתחום: מנהל התוכן ימשיך להיות אלמנט מרכזי  גם בעידן החדש. מהותו תפקידו, לעומת זאת, תשתנה כנראה.

מנהל תוכן באתרי קהילות יצטרך “לחיות” אותן ולהכיר היטב את חברי הקהילות הללו על מנת להפוך את האתר פונקציונאלי וידידותי לקהילות הללו - ממש כמו באתרים מהסוג ה”ישן”. בבלוג שלו באתר Ynet מסביר ד”ר אשר עידן בפירוט רב כיצד יתנהל השיווק באינטרנט בעידן הווב 2.0. המאמר אכן מצביע על מהפך של ממש בתחום, אך יחד עם זאת עולה ממנו בבירור הצורך באנשי תוכן מקצועיים שיידעו “לשחות” בים הקהילות המתרחב.

אנשי התוכן הללו לא רק ינהלו אתרים. בחלק מן המקרים הם יועסקו בשכר על ידי גופים עסקיים גדולים ככותבים עבור הקהילות. כבר עתה ישנם בלוגרים מקצועיים המועסקים על ידי גופים עסקיים. בעתיד, מותר להניח, יהיה תפקידם של אלה ואחרים להפיץ ברחבי הרשת מסר שיווקי שייקבע על ידי מעסיקיהם.

ולסיום, בלי פאניקה בבקשה: לאמצעי התקשורת נטייה מובנית להעצים תהליכים הרבה מעבר להתרחשויות במציאות. המהפיכה כבר כאן, אבל רחוקה מלהיות בשיאה. האתר ה”ישן” עוד כאן ומקומו מובטח לעוד שנים רבות. ובינתיים, כדי להיות ערוכים, כדאי ללמוד את הווב 2.0 דרך המקלדת: להצטרף לאתרי קהילות, להיות פעיל בהן, לקרוא מאמרים וחידושים - ובעיקר, להיות בעניינים.

סקר במערב אירופה מלמד את מה שידענו כבר מזמן: אנו מקדישים יותר זמן לשיטוט ברשת מאשר לקריאת עיתונים. בישראל המגמה בולטת עוד יותר

סקר שבוצע בקרב 5,000 איש במערב אירופה מאשר את מה שידענו כבר מזמן: האינטרנט גובר על העיתונים. הסקר העלה כי הזמן הממוצע שאותו מבלים בני אדם מול המחשב באירופה הוכפל ל-4 שעות בשלוש השנים האחרונות. הזמן המוקדש לקריאת עיתונות מודפסת נותר כשהיה לפני 3 שנים ועומד בממוצע על כ-3 שעות.

המגמה הזו, של העדפת האינטרנט על פני העיתונים המודפסים, בולטת עוד יותר בישראל, שבה תדירות הגלישה גבוהה בהרבה. אחת התוצאות המרכזיות לכך הינה המשבר החריף בעיתונות המודפסת בישראל בשנים האחרונות. רבים מאנשי התקשורת בהווה ובעבר מבקשים באחרונה לבצע הסבה לניהול תוכן, מתוך הכרה בהיותו תחום בעל חשיבות הולכת וגוברת ברשת.

מעבר לכל אלה, ניתן ללמוד ממגמת העדפת האינטרנט על העיתונות המודפסת, על הפיכתה של הרשת לגורם מרכזי יותר ויותר בתחום השיווק. כבר כיום ניכרת השקעה משאבים הולכת וגוברת של גופים עסקיים מרכזיים בתחום האינטרנט, תוך העדפתו על פני העיתונות המודפסת.

ככל שיחלוף הזמן, תתחזק מגמה זו - ויחד עמה מעמדו של מנהל התוכן המקצועי והרחבת תחומי עיסוקיו: לא רק עריכת טקסטים והעלאתם לאתר, אלא גם קידום אתרים, ניהול קמפיינים באינטרנט ועוד.