תוכן העניינים | ניהול תוכן - שיווק באינטרנט - עריכת תוכן

בחב”ד מאמינים כי הדרך לקירוב יהודים חילוניים אל הדת כרוכה בין היתר בהכרת אורחות חייהם. הרצאה אחת כמשל

לעתים מזמנים לנו החיים סיטואציות העולות על כל דימיון. סיטואציה שכזו זימנה לי ההרצאה שהעברתי לכ-40 מנהלי סניפים של חב”ד בוועידה השנתי של צעירי חב”ד שנערכה במלון ניר עציון. מנהלי הסניפים, המנהלים במסגרת תפקידם את אתרי חב”ד בישראל (כ-200 במספר), למדו במסגרת ההרצאה על ניהול תוכן, קידום אתרים ועולם הקהילות המתרחב (WEB 2.0).  התעניינותם הרבה בתחום לימדה גם אותי על האופן שבו פורצת הרשת גבולות ומחסומים.

לצפייה בסרטון ההרצאה בפני שלוחי חב”ד לחצו כאן

בחב”ד מאמינים כי הדרך לקירוב יהודים חילוניים אל הדת כרוכה בין היתר בהכרת אורחות חייהם. האינטרנט מהווה כמובן נדבך מרכזי באורחות חיים אלה בעידן הנוכחי ולפיכך מפעיל כיום הארגון רשת עניפה של אתרי אינטרנט בארץ ובעולם. הדבר מתבצע בין היתר באמצעות הכשרת מנהלי הסניפים לניהול תוכן וקידום אתרים, תוך היכרות עם עולם הקהילות.

מפתיע מכל היה למצוא בין הנוכחים בקהל לא מעטים בני הדור המבוגר יותר, 40 פלוס ויותר, שמיטיבים להתמצא בתחום הטכנולוגיה והאינטרנט. הם מצוידים במיטב הגאדג’טים ואף קוראים את תפילותיהם מתוכם, יודעים לנהל את אתריהם באמצעות מערכת ניהול תוכן מתקדמת יחסית והחשוב מכל - צמאים לעוד ועוד ידע.

מה שמוכיח שכניסה לעולם התוכן אינה קשורה לא לגיל וגם לא לאמונה, אלא רק להכרה הבסיסית בחשיבות המדיה ולרצון אמיתי ללמוד אותה ולהתעמק בה.

(התמונה מתוך אתר חב”ד און-ליין)

 עוד על הרצאות וסדנאות לניהול תוכן וקידום אתרים בעידן הקהילות

מותר וצריך לפרגן לנתניהו על הקמת הבלוג ואופן תפעולו השוטף, ולא משנים מניעי הקמתו. בבחירות הבאות משקלה של הרשת יהיה גבוה מאי פעם

אם למישהו יש עדיין ספק באשר לכוחו של הבלוג כאמצעי שיווק פוטניצאלי אפקטיבי במיוחד, הוא מוזמן לבקר בימים אלה ממש בבלוג המפורסם של בנימין נתניהו. לא במקרה השכיל נתניהו להקים לעצמו באחרונה בלוג וליהנות בתוך כך מחשיפה נאה במאצעי התקשורת השונים: ביבי, אשף התקשורת, מבין היטב כי העתיד טמון ברשת ובבחירות הבאות כוחה יהיה כנראה רב מאי פעם.

מותר וצריך לפרגן לנתניהו על הקמת הבלוג ואופן תפעולו השוטף, ולא משנים מניעי הקמתו. מדובר בצעד חשוב המלמד על הבנת המציאות מצד מי שמתיימר לשוב ולהנהיג את המדינה (דוגמה הפוכה לכך הינה התבטאות של שרת החינוך שלנו, יולי תמיר, שלא מכבר כינתה את מנוע החיפוש הגדול בעולם ’גוגול’, ממש כך, מבלי שהבינה כי טעתה בהגיית השם). צריך לפרגן לביבי לא רק משום הצעד עצמו, אלא גם משום ההשקעה הנדרשת ממנו כמי שמנהל בלוג באופן רציף - גם אם במקרה הזה סביר להניח שיש לו קצת עזרה מיועצים.

נשאלתי לא מכבר האם אין חשש שנתניהו פשוט “מעלים” תגובות שאינן לרוחו בבלוג. השבתי כי ביום שבו יחל לסנן תגובות מהבלוג  הרי שהבלוג יחדל להיות בלוג במובן המלא של המילה ואט-אט יאבד מערכו. את זה מבין גם ביבי: בראיון ליאיר לפיד הסביר שתגובות יורדות מן הבלוג רק כשמדובר בהסתה או בלשון שאינה ראויה.

ביבי, כמו ביבי, מיטיב לנצל את הבלוג כערוץ תקשורת בלתי אמצעית עם הגולשים, ולא רק באמצעות טקסטים. הנה, למשל, ב-28.12.06 עלה לראש הבלוג סרטון מתוך You Tube שבו הוא משיב לטענות נגדו בתחום הכלכלי ומסביר מהו צדק חברתי לטעמו. נכון לרגעים אלה נמנו 181 תגובות לסרטון, מה שאומר רבים מאוד גם צפו בו.

כבר נכתב כאן לא אחת על חשיבותו של הבלוג ברשת הווב 2.0 ועל הפיכתו לאלמנט מרכזי כאמצעי שיווק באינטרנט בשנים הבאות. את זה כאמור מבין גם ביבי וחשוב שיבין גם מי כל מי שעיסוקו בתחום התוכן על רבדיו השונים.

שנה טובה - לרשת וגם לנו אם אפשר…

במסיבה הקהילות, ממש כמו במסיבות ההן של כיתה ד’, ישנה חשיבות מכרעת למחסום הפסיכולוגי הטבעי מחשיפה ברבים. עבור לא מעטים ישנו קושי אמיתי להשתלב בה. דור ה”קומפי” כבר נולד אליה

זוכרים את המסיבות ההן של כיתה ד’? את המשתתפים הצעירים ניתן היה לחלק לקבוצות: הראשונה שבהן היתה של אלה המיטיבים להתבלט - על רחבת הריקודים, בתקשורת ערה עם בנות/בני המין השני ובקיצור, כוכבי המסיבות. הקבוצה השנייה היתה של היושבים על הגדר: משתתפים במסיבה ופעילים בה, אך בגבולות הביישנות.

הקבוצה השלישית היא של אלה שפשוט לא היו שם, התקשו להתגבר על ביישנותם.

לא מכבר בחר כתב העת היוקרתי “טיים” בגולשים לאנשי השנה שלו לשנת 2006. הוא מכנה את מושאי בחירתו “אזרחי הדמוקרטיה הדיגיטלית החדשה”. העילה לבחירה היא כמובן מהפיכת הוו 2.0 שכולם כל כך מרבים לדבר בה בעת האחרונה: מסיבת השיתופיות של הרשת.

ובמסיבה הזו, ממש כמו במסיבות ההן של כיתה ד’, ישנה חשיבות מכרעת למחסום הפסיכולוגי הטבעי מחשיפה ברבים. בעוד שבבסיס רעיון הקהילות מצויה שיתופיות חברתית ללא מחסומים כמעט, הרי שיש כאלה - והם לא מעטים בינתיים - שגם אם שמעו על ווב 2.0, עדיין יושבים על הגדר ומביטים מהצד.

המחסום הוא מחסום אמיתי. השתתפות אמיתית במהפיכת הקהילות כרוכה במקסימום חשיפה. הרצון העז להישאר אנונימי ברשת מתחלף כעת בפרסום מירבי אודותייך באתרי הקהילות למיניהם: לא עוד כינויים מוזרים, אלא שם מלא. תמונות הם עניין שגרתי - החל מתמונת ראש בנאלית בכרטיס הביקור הקהילתי וכלה בחשיפה חסרת גבולות כמעט באמצעות אלבום פליקר, למשל. בלוגים אישיים נמנים על המצליחים ביותר ברשת.

המחסום הזה ביחס לחשיפה הוא אחת הסיבות לכך שמלהיבה ככל שתהיה, מהפיכת הוו 2.0 הינה תהליך המתרחש לאטו. לא בכדי מייחסים למהפיכה הזו אלמנטים של מהפיכה תרבותית. תרבות היא עניין נרכש, בתהליך איטי.

בינתיים בולטים בנוכחותם הכוכבים. אלה שמוכנים לחשוף ברבים את חייהם (לצורך העניין גם בלוג הכתוב תחת שם אנונימי דורש חשיפה - לעתים אינטימית יותר מן המקובל). החלק הארי עדיין יושב על הגדר, נבוך מעט מן המעמד החושפני - וממתין. ייתכן שישתלב וייתכן שלא.

אם לא תתנפץ במפתיע מסיבת השיתופיות, הרי שבעוד עשור או שניים יהיו ווב 2.0 והמפיכות שיבואו אולי אחריו חלק אינטרגרלי מהתרבות הדיגיטלית של דור ה”קומפי” הנוכחי, למשל. אפשר להניח כי במסיבות של כיתה ד’ אז ההשתתפות תהיה ערה במיוחד.

האם אנחנו שוב ב”בועה”? האם ייתכן שכולנו קצת מגזימים עם כל הווב 2.0 הזה? מהי הדרך הנכונה להתמודד עם המגמה בסיכון מינימאלי?

ואולי כולנו קצת מגזימים? האם ייתכן שמהפיכת הווב 2.0 תיוותר לבסוף במוחם הווירטואלי למחצה של “חיות אינטרנט” רעבות לשינויים, כמונו? הנה, בזמן האחרון יש כאלה שכבר מדברים כבר על שובו של אפקט הבועה האימתני.

התשובה לכל השאלות תינתן כנראה בעוד כמה שנים - לכשתושלם המהפיכה, או לחילופין תתברר כאפיזודה זמנית בהיסטוריה של האינטרנט. עד אז נשאלת השאלה כיצד עלינו, אנשי התוכן, לנהוג ביחס לווב 2.0: האם לאמצו בנלהבות כמו הגדולים - גוגל, יאהו ואחרים - או שמא פשוט להמתין עד שיתבררו ממדי המהפיכה, אם בכלל.

הפתרון, כרגיל במצבים אלה, טמון בדרך הביניים. אין צורך לרוץ כאחוזי דיבוק לעבר הווב 2.0, תוך היפרדות מאתרי הדור הראשון. מצד שני, לא יהיה זה חכם להתעלם מקיומה של המגמה ורצוי להיערך לה מבעוד מועד.

דרך הביניים היא לשלב כלים וטכנולוגיות של ווב 2.0 באתר הקיים, אם הדבר אפשרי כמובן. כך, לדוגמה, מומלץ להוסיף תגיות למאגרי מידע שיסייעו לגולש בניווט. לאתרי תדמית אפשר להוסיף בלוגים תומכים לצורך קידום האתר במנועי חיפוש. באתרים שבהם ניתן לגבש קהילות, או שהן כבר מגובשות, אפשר כמובן להוסיף כלי קהילות בצד האתר הקיים.

החשוב מכל, כפי שכבר נאמר כאן בעבר, זה “לשחות” בים הקהילות: להכיר, לדעת, ללמוד. ניהול תוכן הינו תחום רצוף התפתחויות ושינויים. גלישה למעמקי הרשת, גם אם אינה קשורה לאתר/ים שבאחריותו, חייבת להיות חלק משגרת יומו של כל מנהל תוכן.

הדרך הנכונה לקידום אתר “רגיל”, באמצעות הטמעת מילות חיפוש בתכניו, תהיה בלתי אפשרית כמעט בפלטפורמת ווב 2.0. האלטרנטיבה: קידום באמצעות תגיות 

כיצד, אם בכלל, ניתן לקדם אתרים בעידן הקהילות, ווב 2.0 (web 2.0), שבו התכנים ברובם אינם נשלטים עוד על ידי מפעילי האתר, אלא על ידי גולשיו. ידוע כי מנועי החיפוש בוחנים אתר האתר בעיקר על פי תכניו. אם כך, הרי שהדרך הנכונה לקידום אתר “רגיל”, באמצעות ניהול תוכן, תהיה בלתי אפשרית כמעט בפלטפורמת ווב 2.0.

אחד האלמנטים המרכזיים בעניין זה צפוי להיות התגיות או ענני התגיות בשמן הציורי יותר (בתמונה). מדובר בכלי עבודה מרכזי מבחינת הגולש באתרי ווב 2.0, המאפשר לקטלג את עולמו על פי תיוג אסוציאטיבי. האתר del.icio.us לדוגמה הינו אבי שיטת התגיות. כל גולש מקטלג את האתרים הנבחרים על ידו לתגיות ויוצר לעצמו את הענן שלו. סך הגולשים יוצר את ענן התגיות של האתר.

נחזור לרגע לאופן שבו בוחנים גוגל ושות’ אתרים. מטרתם הינה לזהות את המלים והמושגים הרלוונטיים של האתר. הכי רלוונטיות במקרה של אתרי קהילות הן התגיות. לא צריך אפילו אלגוריתם מסובך לזהות אותן. הן פשוט שם, על פי בחירת הגולשים.

המסקנה מתבקשת: קידום אתרים באמצעות תגיות - כלומר, ניהול תוכן מכוון תגיות. מטרת מנהלי תוכן האתר תהיה להופכו רלוונטי ככל האפשר לתגיות שהוגדרו מראש כבעלות חשיבות אסטרטגית במנועי החיפוש השונים. איך ייבחרו תגיות אלה? פשוט מאוד: באמצעות בחינת התגיות המועדפות על ידי גולשים בתחום. אם תגיות מסוימות שכיחות באתר ווב 2.0 הנוגע לתחום, סביר להניח כי הן ישמשו את מרבית הגולשים גם במנועי החיפוש.

כך, למשל, באתר קהילות לחובבי טבע ונוף שיצליח לגבש קהילה רלוונטית לתחום ככל האפשר, סביר להניח שהתגיות “טבע”, “נוף” ודומות להן יבלטו ללא צורך בפעולות לקידומן. העניין המרכזי יהיה סביב מקצועיות האתר ביחס לתחום שבו הוא עוסק ובכך מידת היותו אטרקטיבי עבור הגולשים הפוטנציאליים. אלמנטים משלימים יהיו ככל הנראה בלוגרים ומנהלי קהילות מקצועיים שכל מטרתם תהיה לקדם את התגיות הנבחרות על ידי יצירת עניין אצל הגולשים.

חשוב אמנם גם במקרה זה שהטקסטים מטעם מפעילי האתר יכללו את המושגים והמלים הרלוונטיים, הקוד יהיה מותאם למנועי החיפוש וזרימת המידע גם היא תהיה ייעודית לקידום אתרים, אך זה אינו העיקר: תוכן האתר ייבחן על פי הדרך שבו יתייגו אותו הגולשים. במובנים רבים, ממש כמו היום.

הנה  3 דוגמאות המלמדות על הפירצה הגדולה הטמונה במעבר לקהילתיות. לעתים ניתן למנוע את הנזקים מבעוד מועד

באתר האמבטיה, האתר השיתופי החדש של קשת, כיכב בסוף השבוע סרטון אורגיה שהעלו גולשים תחת אפם של מנהלי האתר; 5 ברוקרים מואשמים כי הריצו במשותף מניות באמצעות שליחת טוקבקים נלהבים; תמונות של המתלוננת א’ נגד הנשיא קצב משורשרות כעת ממקלדת למקלדת בהודעות דואר אלקטרוני וזהותה, למי שיתעקש, כבר אינה עוד אנונימית ברשת.

אלה רק 3 דוגמאות, אך הן מלמדות על הפירצה הגדולה הטמונה במעבר לקהילתיות - ווב 2.0: השיתופיות כקונספט הולכת ותופסת תאוצה, אך יחד איתה חושפים אלה המבקשים לנצל אותה לרעה את הבעייתיות שבה. במקרים מסוימים הרי שמדובר בטעם רע בלבד. במקרה של הנאשמים בהרצת מניות מדובר בעבירה על החוק לכאורה וכך גם במקרה של הפצת תמונותיה של א’.

השאלה הנשאלת היא כיצד מונעים זאת, אם בכלל. התשובה מורכבת: לגבי הפצת תמונותיה של א’ דומה כי מרגע שנשלחה הודעת הדואר האלקטרוני הראשונה ובה תמונותיה הרי שלא ניתן היה להחזיר את הגלגל אחורה. גם לגבי הנאשמים בהרצת מניות באמצעות טוקבקים  ספק אם ניתן היה לעצור את התחבולה מבעוד מועד. לעומת זאת,  את הצגת הסרטון שעורר סערה באמבטיה ניתן היה למנוע בהחלט, בעיקר לנוכח כיכובו בדף הבית של האתר.

חשוב לסייג ולומר: לרוב אין אפשרות אמיתית לשלוט בכל תכני האתר הקהילתי. עם זאת, חשוב להבהיר למשתמשיו את הכללים ולשלוט באופן המינימלי הנדרש בתכני דף הבית. ניהול תוכן, דווקא בעידן הווב 2.0, הכרחי יותר מתמיד.

הכנסות גוגל מפרסום בבריטניה צפויות לעלות על הכנסות ערוצי הטלוויזיה המובילים. מה זה אומר על הרשת ומה זה אומר עלינו, מנהלי התוכן? 

החדשות הגדולות מסתתרות לעתים דווקא בידיעות הקטנות. ידיעה המתפרסמת ב-TheMarker מדווחת כי הכנסות גוגל מפרסום בבריטניה צפויות לעלות על הכנסותיהם של ערוצי הטלוויזיה המסחריים המובילים במדינה בחודשים הקרובים. התחזית הזו מתבססת על מחקר של סוכנויות הפרסום מיינדשר ואינישיאייטיב שפורסם ב”פייננשל טיימס” ומחזקת את מגמת הפיכתו של האינטרנט ככלי מרכזי - לא רק ביחס לעיתונות המודפסת, אלא גם ביחס למדיה הטלוויוזיונית.

על המגמה הזו כבר דובר כאן לא אחת, אך המחקר בבריטניה מלמד כי כעת מקדימים המפרסמים את המציאות וממהרים להשקיע באינטרנט על פני הטלווזיה - זאת, על אף שהאחרונה עדיין בעלת רייטינג גבוה יותר. זה בין היתר ההסבר לנהירה של גופי תקשורת מובילים בישראל דוגמת “קשת” לעבר אתרי הווב 2.0. המניעים, גם הפעם, הם כלכליים טהורים ומה שמבינים בבריטניה מבינים כיום גם בישראל: ההשקעה באינטרנט אינה עוד בבחינת מותרות, אלא כורח המציאות. נוכחות ברשת הינה תהליך ממושך שנבנה אט אט. מי שמבקש לרכוש לו קהל גולשים פוטנציאלי לעתיד חייב להציב כבר כעת פלטפורמות מובילות באינטרנט ובכך להרגיל את הגולשים לנוכחותו ברשת.

המציאות הזו מולידה נדבך מרכזי נוסף בתפקידיו של מנהל התוכן בעתיד: הבנה בתחום הפרסום והשיווק באינטרנט. מנהל תוכן בעל ידע והבנה בנושאים הללו יקנה לעצמו יתרון משמעותי לקראת השנים הבאות על הרשת לטובה.

אתר תוכן הווידאו השיתופי של “קשת” שהוקם באחרונה לא מביא עמו שום חידוש או ריגוש, אלא אם כן ג’קו אייזנברג עושה לכם את זה 

מי שזקוק עדיין להוכחות כי האינטרנט הולך ומתקדם לקראת הפיכתו לאמצעי התקשורת המוביל גם בישראל לא צופה כנראה בטלוויזיה. מי שכן צופה בוודאי שלא התקשה לזהות כי כי חברת קשת מטילה באחרונה את מיטב משאביה - ומשאבים לא חסרים לה - לטובת מיצובה כגורם מרכזי במדיה האינטרנטית.

אתר קשת ברשת כבר אינו עוד אתר אינפורמיבי אודות שידורי הזכיינית במסגרת הערוץ השני, אלא עולם וירטואלי המתנהל בפני עצמו: האתר כולל עדכוני חדשות, קטעי וידאו מאחורי הקלעים, מכירות פומביות אחרי תוכניות, הצבעות ועוד. ממש באחרונה, במסגרת אופנת הווב 2.0 המשתלטת על הרשת הישראלית, הקימה גם קשת אתר קהילות משלה המבוסס על קטעי וידאו ועונה לשם האבמטיה.

אז מה יש באמבטיה של קשת? בינתיים, בעיקר מים ממוחזרים של תוכן וידאו שיתופי. שום חידוש ושום ריגוש מבחינת הקונספט של האתר ביחס לאתרים ישראליים שהוקמו עוד קודם,  דוגמת היפ של סלקום או BlogTV של תפוז, ובוודאי שלא ביחס לאבי השיטה שנרכש לא מכבר על ידי גוגל - You Tube. פשוט אפשרות להעלות סרטונים, להציגם בפני כל ולקבל ציון.

כאן חשוב לציין שלא תמיד צריך להמציא את הגלגל, גם ברשת. לעתים שימוש בפלטפורמה מצליחה בליווי תוכן אטרקטיבי מספיקים. אלא שזה ככל הנראה לא המקרה: ראשית משום שמגוף תקשורת מוביל דוגמת קשת מותר בהחלט לצפות לקצת יותר יצירתיות ושנית משום שכלל לא ברור האם בישראל הקטנה יש מקום לכמה אתרים שנראים בדיוק אותו דבר ומציעים לגולש אותם שירותים ממש.

את התשובה לשאלה האחרונה נגלה מן הסתם רק בעוד כמה שנים, אבל יש עניין אחד שברור כבר כעת: בקשת, סלקום והגופים האחרים מבינים את חשיבותה של הרשת ומהפיכת הווב 2.0 כפלטפורמה לשיווק באינטרנט ולכן משקיעים וישקיעו גם בהמשך משאבים רבים בתחום. ברור עוד כי אתרים דוגמת האמבטיה הוקמו עם קריצה ברורה לעבר הדור הצעיר יותר ופחות למבוגרים. אז אם למשל ג’קו אייזנברג עושה לכם את זה ובא לכם לראות אותו בסרטון חובבים מפחיד אפילו יותר מההתבטאות שהרסה לו את הקריירה - סימן שאתם צעירים, לפחות במבחן האמבטיה.

במקום שאין מגבלות, אין גם כללים ולכן רוב כללי ניהול התוכן ברשת אינם תקפים במקרה של בלוג. מה שכן תקף הוא הקונספט: ידידותיות, זמינות ורלוונטיות

בעולם התוכן הווירטואלי של עידן הווב 2.0 מהווה הבלוג כלי מרכזי לשימוש היחיד וקהילתו. דומה שאין עוד כמו הבלוג לבשר את מהפיכת הקהילות שבדרך: מעין אתר תוכן פרטי שבו האפשרויות בלתי מוגבלות. הכל מותר, הכל לגטימי והכל מוצג לעיני כל.

במקום שאין מגבלות, אין גם כללים ולכן רוב כללי ניהול התוכן ברשת אינם תקפים בהכרח במקרה של בלוג, בעיקר אם מדובר בבלוג במשמעותו הקלאסית: יומן רשת אישי. כך, לדוגמה, בעוד שבאתר אינטרנט מן השורה ישנה חשיבות לכותרות ברורות ונהירות לגולש, הרי שבבלוג דווקא התחכום והסנטימנטליות אפקטיביים: כותרת “מיסתורית” במקרה זה משדרת לעתים מסר אינטימי ומזמין לגולש. 

מה שתקף גם בבלוג הוא הקונספט של ניהול תוכן: ידידותיות למשתמש, זמינות ורלוונטיות. כמו באתר רגיל, כך גם בבלוג, חשוב שהגולש ימצא בנקל את מבוקשו ועל ידי כך גם את הדרך חזרה אליו. לא במקרה בלוגים מצליחים הם לרוב אלה שבנויים היטב, מובנים לגולשיהם ומתעדכנים תכופות. עם זאת חשוב לשים לב כי מעצם היותו של הבלוג כלי קהילתי הרי שהידידותיות והרלוונטיות הנדרשות במקרה זה הן ביחס לקהילה המתגבשת סביבו - לא לכלל הרשת. במובנים מסוימים, מאחר שמדובר בקהל יעד מצומצם יחסית ומוכר היטב לכותב, זה הופך את המלאכה לקלה יותר.

בעניין אחד אין הבדל בין בלוג לאתר רגיל: קידום במנועי חיפוש. גם במקרה של הבלוג הדרך הנכונה היא ניהול תוכן ייעודי לקידום אתרים (מצגת). עבור גופים עסקיים המעוניינים בקידום אתריהם השיווקיים - מכירתיים הבלוג הוא אמצעי נלווה מצוין, אבל זה כבר עניין למאמר אחר. המשך יבוא.