תוכן העניינים | ניהול תוכן - שיווק באינטרנט - עריכת תוכן

מה תרצו שיראה הגולש שלכם שיפגוש אתכם, בפעם הראשונה אולי? מה הייתם רוצים לומר לו? איך היית גורמים לו להישאר, רק עוד קצת, ולהתרשם מכם ומהעסק או הארגון שלכם?

בשנים האחרונות גובר מאוד משקלו של קידום אתרים בתשלום, ביחס לקידום אתרים אורגני, המסורתי יותר. מדובר בתשלום עבור הצגת מודעה על פי מליות חיפוש. אופן בחירת מלות החיפוש הללו מהווה תורה בפני עצמה, אך במקרה הזה נתמקד בתוכן.

מסלול קידום האתרים בתשלום של “גוגל” AdWords מתבסס על דירוג הקישורים הממונים על פי שילוב של 2 קריטריונים: הראשון - גובה התשלום עבור כל הקלקה; השני - מספר ההקלקות על מודעתך. כלומר, ככל שתשלם יותר עבור כל הקלקה, כך תדורג המודעה גבוה יותר. יחד עם זאת, גם מודעה שבעליה משלמים פחות ממך תוכל להיות מדורגת לפניך אם יותר גולשים מעדיפים להקליק עליה.

ברור מאליו כי ישנה חשיבות מכרעת לאופן בו בונים קמפיין שכזה מבחינת תכניו. חשוב מאוד להקפיד כי המודעה תהיה אטרקטיווית מספיק. שתתאים למלות החיפוש שהקליק הגולש. שתגלה, אך תסקרן.

הנדבך השני המרכזי הוא מקום המפגש עם הגולש. המקום הנכון הינו דפי נחיתה. כלומר, יצירת דפים שאליהם מגיע הגולש על ההקלקה. ישנה חשיבות ליצירת מספר דפים המותאים למלות החיפוש השונות ולנוסח ההפניה. דף הנחיתה נועד לרוב להשיג קשר ראשוני עם הגולש - כלומר, השגת פרטיו. ככזה עליו להיות ממוקד ומהודק. כתוב היטב ומכיל את כל הפרטים להתקשרות עם מפעיל דף הנחיתה. אין להסתפק בטופס יצירת קשר בלבד.

חשוב מאוד להקפיד גם על עיצוב דף הנחיתה. להשקיע בו ובמסריו. אם ישנה אפשרות להעניק למבקר בדפי הנחיתה הטבה כלשהי - זוהי כמובן דרך טובה נוספת ליצירת בסיס ראשוני.

ככל שעריכת התוכן בדפי נחיתה מקצועית יותר, ככל שעיצובם אטרקטיווי יותר וככל שדרכו של הגולש אל מפעיל דף הנחיתה קלה יותר - כך תושג מטרת הקמפיין באופן מקסימלי.

כתב האישום נגד נשיא המדינה, משה קצב, בשילוב נאומו הדרמטי, הפכו כנראה את תמונתה של המתלוננת א’ המפורסמת למצרך מבוקש מאוד ברשת. איך אני יודע? הסטטיסטיקה הפרטית שלי מלמדת זאת.

 ב-8 בנובמבר פירסמתי כאן מאמר תחת הכותרת ווב 2.0 - מחיר השיתופיות. המאמר עסק בפירצות המאפשרות ניצול לרעה של השיתופיות. אחת הדוגמאות שהבאתי לכך היתה תמונתה של א’, שכבר אז נפוצה ברשת.

במסגרת המאמר הנ”ל, החלטתי לבצע גם ניסוי קטן בקידום אתרים: בחרתי להשתמש בתוך הטקסט במאמר במלים תמונתה של המתלוננת א’. מערכת הסטטיסטיקות של הבלוג מאפשרת זיהוי כניסות של גולשים ממנועי חיפוש על פי מלות החיפוש שהקלידו ובכך מתאפשר לי לעקוב אחר מלות חיפוש פופולאריות בקרב הגולשים. הנחתי כי מי שיחפש את תמונתה של א’ יבחר גם הוא במלים תמונה+המתלוננת א’ ובכך יגיע דרך מנועי החיפוש אל הבלוג.

זה אכן קרה ובהתאמה מלאה לאירועים: ככל שענייני קצב והמתלוננת עלו לכותרות - כך גברה תנועת הגולשים לבלוג דרך מלות החיפוש הללו או וריאציות דומות. “גוגל” זיהה את תנועת הגולשים אל הבלוג דרך מלות החיפוש הללו ודירג את המאמר המדובר בעשיריה הראשונה, כאשר מחפשים את צירוף המלים תמונה+המתלוננת א’.

שיא הביקוש לתמונתה של א’ נרשם, כפי שניתן לראות בגראף משמאל, בין ה-26 ל-27 בינואר, כתוצאה מכתב האישום נגד קצב ונאומו הסוער. בשיא הימים הללו נרשמה תנועת גולשים אל הבלוג הגדולה ביותר מפי 4 ביחס לימים “רגילים”, כאשר מקור הכניסות היה ברובו של מחפשי תמונתה של המתלוננת א’.

2 מסקנות מרכזיות עלו מהניסוי הקטן: הראשונה מלמדת על היותה של א’ הדמות האנונימית המפורסמת ביותר במדינה כיום. המסקנה השנייה הינה שקידום אתרים דרך התוכן פשוט עובד, בעיקר אם בוחרים במלים הנכונות.

אגב, גם המאמר הזה ”ימשוך” אליו כנראה לא מעט גולשים דרך מנועי החיפוש שיתאכזבו לגלות כי גם הפעם פניה של א’ מרוטשות.

בחב”ד מאמינים כי הדרך לקירוב יהודים חילוניים אל הדת כרוכה בין היתר בהכרת אורחות חייהם. הרצאה אחת כמשל

לעתים מזמנים לנו החיים סיטואציות העולות על כל דימיון. סיטואציה שכזו זימנה לי ההרצאה שהעברתי לכ-40 מנהלי סניפים של חב”ד בוועידה השנתי של צעירי חב”ד שנערכה במלון ניר עציון. מנהלי הסניפים, המנהלים במסגרת תפקידם את אתרי חב”ד בישראל (כ-200 במספר), למדו במסגרת ההרצאה על ניהול תוכן, קידום אתרים ועולם הקהילות המתרחב (WEB 2.0).  התעניינותם הרבה בתחום לימדה גם אותי על האופן שבו פורצת הרשת גבולות ומחסומים.

לצפייה בסרטון ההרצאה בפני שלוחי חב”ד לחצו כאן

בחב”ד מאמינים כי הדרך לקירוב יהודים חילוניים אל הדת כרוכה בין היתר בהכרת אורחות חייהם. האינטרנט מהווה כמובן נדבך מרכזי באורחות חיים אלה בעידן הנוכחי ולפיכך מפעיל כיום הארגון רשת עניפה של אתרי אינטרנט בארץ ובעולם. הדבר מתבצע בין היתר באמצעות הכשרת מנהלי הסניפים לניהול תוכן וקידום אתרים, תוך היכרות עם עולם הקהילות.

מפתיע מכל היה למצוא בין הנוכחים בקהל לא מעטים בני הדור המבוגר יותר, 40 פלוס ויותר, שמיטיבים להתמצא בתחום הטכנולוגיה והאינטרנט. הם מצוידים במיטב הגאדג’טים ואף קוראים את תפילותיהם מתוכם, יודעים לנהל את אתריהם באמצעות מערכת ניהול תוכן מתקדמת יחסית והחשוב מכל - צמאים לעוד ועוד ידע.

מה שמוכיח שכניסה לעולם התוכן אינה קשורה לא לגיל וגם לא לאמונה, אלא רק להכרה הבסיסית בחשיבות המדיה ולרצון אמיתי ללמוד אותה ולהתעמק בה.

(התמונה מתוך אתר חב”ד און-ליין)

 עוד על הרצאות וסדנאות לניהול תוכן וקידום אתרים בעידן הקהילות

אילן ביתן, היזם שמאחורי Axioma Searcher, מסביר כי הידיעה ב-TheMarker הדגישה את המסר הלא נכון: עניין הסרת תוצאות קידום אתרים הינו מינורי; העיקר טמון בשיטת החיפוש

דווקא כמי שמקורותיו בתחום התקשורת התופעה מוכרת לי היטב: פעמים רבות הקשר בין תוכן ידיעה זו או אחרת בעיתון או אתר לבין המציאות קלוש, או חלקי ביותר. לעתים אחראי לכך משרד הפרסום או יחסי הציבור, לעתים כותב הידיעה ולעתים מדובר סתם בקצר תקשורתי רב-משתתפים. כך או כך, לא אחת הגורם העומד מאחורי הפרסום מופתע לגלות כי המסר אותו ביקש להעביר שובש - והוא בכלל לא ידע שהוא כזה.

אילן ביתן, היזם שמאחורי מנוע החיפוש החדש של אקסיומה, שאליו התייחסתי במאמר הקודם, מספר שזה פחות או יותר מה שקרה לו בעקבות הפרסום אודות הפיתוח שלו ב-TheMarker. המסר המרכזי בפתיח הפרסום באתר האינטרנט הנחשב היה כי אקסיומה השיקה מנוע חיפוש חדש ש”מושך את תוצאות החיפוש מגוגל, יאהו, MSN או כל מנוע חיפוש אחר, ואמור להתעלם מכל תרגילי קידום התכנים ברשת, המקפיצים לקדמת עמודי התוצאות אתרים או דפים שקודמו מלאכותית בידי חברות Seo”. זו היתה גם הנחת היסוד בבסיסו של המאמר שלי.

ביתן מסביר כי עניין הסרת תוצאות קידום אתרים הינו מינורי לחלוטין ומהווה תוצר נלווה לאופן פעולתו של Axioma Searcher. הרעיון המרכזי, כפי שעולה גם מההודעה לעיתונות שהפיצה החברה, הינו השקת מנוע חיפוש בשיטת Dynamic Context Search.

מה זה בעצם אומר? שליטה כמעט אבסולוטית של המחפש על מנגנון החיפוש, באופן שיחפוף את תחומי עיסוקיו והתעניינותו. התוצאות נשאבות ממנועי החיפוש המובילים - גוגל, MSN ואחרים - ושם מוצגות על פי הגדרותיו של המחפש והחיתוכים שהגדיר מראש. על פי ביתן, מנוע החיפוש של אקסיומה מתעלם בהצגת התוצאות מנתוני דירוג של מנועי החיפוש השונים. בכך, הוא מאפשר לתוצאות שאינן מקודמות באופן מקצועי להיות מוצגות במנוע החיפוש שלו בראש הרשימה, בשל היותן רלוונטיות להקשר שהגדיר המחפש.

הטכנולוגיה של אקסיומה מתבססת על קונספט שמטרתו להעביר את עולם החיפוש מ-information ל-knowledge ומיועדת בעיקר לחברות וארגונים. בהודעת החברה צוין כי מחקרים הוכיחו שארגונים מפסידים כ-10% משכר עובדיהם בגין חיפוש מידע ומנוע החיפוש החדש אמור להוות פתרון חסכוני. עוד נמסר בהודעה החברה כי מדובר בעידן חדש בתחום החיפוש שנועד להתמודד עם “התסכול הגואה של המשתמשים במנועי חיפוש באינטרנט שגורמים לכך כי המחפש ימצא תוצאות רבות מספור, שאינן רלוונטיות כלל למושא חיפושיו”.

היזם אילן ביתן מודה כי קיים חיסרון כלשהו בצורך בהורדת תוכנה על מנת להשתמש במנוע החיפוש החדש. לדבריו, מדובר בעניין שנובע ממגבלות הרשת, אך מצוי בתהליכים מתקדמים לקראת פתרון שימנע את הצורך בתוכנה.

עוד בנושא: ההודעה לעיתונות מטעם אקסיומה

אקסיומה הישראלית השיקה מנוע חיפוש שאמור להציג תוצאות לאחר סינון אתרים שמבוצע בהם קידום אתרים מקצועי. מבחן התוצאה די בעייתי

החברה הישראלית אקסיומה  הכריזה על השקתו של מנוע חיפוש חדש בעל יומרות מרשימות: הצגת תוצאות חיפוש ממנועי החיפוש הגדולים בעולם - גוגל, יאהו ודומיהם - לאחר הסרת אתרים שבהם נעשית פעילות קידום אתרים (SEO).

כלומר, מנוע החיפוש יציג - או יותר נכון אמור להציג - רק תוצאות אותנטיות על התוכן. אתרים שיתגלה כי מגע מקדם אתרים מקצועי ניכר בהם ימצאו עצמם מחוץ לדירוג.

הרעיון, חייבים להודות, מבריק: כלי שיסנן התערבויות “לא תמימות” באתרים למיניהם שבוצעו מתוך כוונה לקדמם במנועי חיפוש מצד אחד ויבחן את הרלוונטיות של מלות חיפוש  מסוימות רק לפי תוכן “אמיתי” מצד שני. אמנם כדי להשתמש במנוע החיפוש החדש יש צורך להוריד תוכנה, המאפשרת קישור בין המחשב הפרטי של המשתמש לשרתי החברה, אך זה מחיר ששווה היה לשלם, אם רק היה השירות עובד כמצופה. הבעיה היא שמבחן התוצאה של אקסיומה מאכזב, לפחות בשלב זה.

כך, לשם המחשה, הצגתי למנוע החיפוש מלות חיפוש של אתרים שברור לכל כי מבוצע בהם קידום אתרים, כדוגמת המלה CASINO. ידוע שאתרי קזינו למיניהם עוברים קידום אתרים, כמעט ללא יוצא מן הכלל. זה לא הפריע למנוע החיפוש להציג אתרים מקודמים באופן ברור בראש הרשימה. גם במלים ומושגים אחרים הצליחו אתרים מקודמים להתברג לראש הרשימה.

הבעיה של אקסיומה טמונה ככל הנראה בחוסר יכולת להגדיר מהו בעצם קידום אתרים. האם הטמעת מלות מפתח בטקסטטים בכותרות היא קידום אתרים או עניין לגיטימי? האם ניתן לקבוע שרירותית באיזה מינון מדובר בקידום אתרים ובאיזה לא? האם הפצת מאמרים ברשת נחשבת לקידום אתרים? אם כן, כיצד יתייחס מנוע החיפוש לגורם המפיץ מאמרים בתמימות, ללא כוונת קידום - האם ידיחו מהתוצאות גם כן?

ובקיצור, כדי לסנן אתרים העוברים קידום אתרים צריך פשוט עין אנושית שתדע להבחין בכך. אלגוריתם במקרה הזה עשוי להשיג תוצאה חלקית מאוד במקרה הטוב ולהציג תמונה מעוותת במקרה הרע. ואם כוונת מייסדי מנוע החיפוש החדש היתה לזהות “טריקים” של מקדמי אתרים למיניהם, דוגמת שכפול אינסופי של מלים וכדומה, הרי שבמקרה הזה עדיף לסמוך על המקור: גוגל מיטיב בשנים האחרונות לזרוק מהרשת פרחחי קידום למיניהם.