תוכן העניינים | ניהול תוכן - שיווק באינטרנט - עריכת תוכן

מה תרצו שיראה הגולש שלכם שיפגוש אתכם, בפעם הראשונה אולי? מה הייתם רוצים לומר לו? איך היית גורמים לו להישאר, רק עוד קצת, ולהתרשם מכם ומהעסק או הארגון שלכם?

בשנים האחרונות גובר מאוד משקלו של קידום אתרים בתשלום, ביחס לקידום אתרים אורגני, המסורתי יותר. מדובר בתשלום עבור הצגת מודעה על פי מליות חיפוש. אופן בחירת מלות החיפוש הללו מהווה תורה בפני עצמה, אך במקרה הזה נתמקד בתוכן.

מסלול קידום האתרים בתשלום של “גוגל” AdWords מתבסס על דירוג הקישורים הממונים על פי שילוב של 2 קריטריונים: הראשון - גובה התשלום עבור כל הקלקה; השני - מספר ההקלקות על מודעתך. כלומר, ככל שתשלם יותר עבור כל הקלקה, כך תדורג המודעה גבוה יותר. יחד עם זאת, גם מודעה שבעליה משלמים פחות ממך תוכל להיות מדורגת לפניך אם יותר גולשים מעדיפים להקליק עליה.

ברור מאליו כי ישנה חשיבות מכרעת לאופן בו בונים קמפיין שכזה מבחינת תכניו. חשוב מאוד להקפיד כי המודעה תהיה אטרקטיווית מספיק. שתתאים למלות החיפוש שהקליק הגולש. שתגלה, אך תסקרן.

הנדבך השני המרכזי הוא מקום המפגש עם הגולש. המקום הנכון הינו דפי נחיתה. כלומר, יצירת דפים שאליהם מגיע הגולש על ההקלקה. ישנה חשיבות ליצירת מספר דפים המותאים למלות החיפוש השונות ולנוסח ההפניה. דף הנחיתה נועד לרוב להשיג קשר ראשוני עם הגולש - כלומר, השגת פרטיו. ככזה עליו להיות ממוקד ומהודק. כתוב היטב ומכיל את כל הפרטים להתקשרות עם מפעיל דף הנחיתה. אין להסתפק בטופס יצירת קשר בלבד.

חשוב מאוד להקפיד גם על עיצוב דף הנחיתה. להשקיע בו ובמסריו. אם ישנה אפשרות להעניק למבקר בדפי הנחיתה הטבה כלשהי - זוהי כמובן דרך טובה נוספת ליצירת בסיס ראשוני.

ככל שעריכת התוכן בדפי נחיתה מקצועית יותר, ככל שעיצובם אטרקטיווי יותר וככל שדרכו של הגולש אל מפעיל דף הנחיתה קלה יותר - כך תושג מטרת הקמפיין באופן מקסימלי.

כתב האישום נגד נשיא המדינה, משה קצב, בשילוב נאומו הדרמטי, הפכו כנראה את תמונתה של המתלוננת א’ המפורסמת למצרך מבוקש מאוד ברשת. איך אני יודע? הסטטיסטיקה הפרטית שלי מלמדת זאת.

 ב-8 בנובמבר פירסמתי כאן מאמר תחת הכותרת ווב 2.0 - מחיר השיתופיות. המאמר עסק בפירצות המאפשרות ניצול לרעה של השיתופיות. אחת הדוגמאות שהבאתי לכך היתה תמונתה של א’, שכבר אז נפוצה ברשת.

במסגרת המאמר הנ”ל, החלטתי לבצע גם ניסוי קטן בקידום אתרים: בחרתי להשתמש בתוך הטקסט במאמר במלים תמונתה של המתלוננת א’. מערכת הסטטיסטיקות של הבלוג מאפשרת זיהוי כניסות של גולשים ממנועי חיפוש על פי מלות החיפוש שהקלידו ובכך מתאפשר לי לעקוב אחר מלות חיפוש פופולאריות בקרב הגולשים. הנחתי כי מי שיחפש את תמונתה של א’ יבחר גם הוא במלים תמונה+המתלוננת א’ ובכך יגיע דרך מנועי החיפוש אל הבלוג.

זה אכן קרה ובהתאמה מלאה לאירועים: ככל שענייני קצב והמתלוננת עלו לכותרות - כך גברה תנועת הגולשים לבלוג דרך מלות החיפוש הללו או וריאציות דומות. “גוגל” זיהה את תנועת הגולשים אל הבלוג דרך מלות החיפוש הללו ודירג את המאמר המדובר בעשיריה הראשונה, כאשר מחפשים את צירוף המלים תמונה+המתלוננת א’.

שיא הביקוש לתמונתה של א’ נרשם, כפי שניתן לראות בגראף משמאל, בין ה-26 ל-27 בינואר, כתוצאה מכתב האישום נגד קצב ונאומו הסוער. בשיא הימים הללו נרשמה תנועת גולשים אל הבלוג הגדולה ביותר מפי 4 ביחס לימים “רגילים”, כאשר מקור הכניסות היה ברובו של מחפשי תמונתה של המתלוננת א’.

2 מסקנות מרכזיות עלו מהניסוי הקטן: הראשונה מלמדת על היותה של א’ הדמות האנונימית המפורסמת ביותר במדינה כיום. המסקנה השנייה הינה שקידום אתרים דרך התוכן פשוט עובד, בעיקר אם בוחרים במלים הנכונות.

אגב, גם המאמר הזה ”ימשוך” אליו כנראה לא מעט גולשים דרך מנועי החיפוש שיתאכזבו לגלות כי גם הפעם פניה של א’ מרוטשות.

אילן ביתן, היזם שמאחורי Axioma Searcher, מסביר כי הידיעה ב-TheMarker הדגישה את המסר הלא נכון: עניין הסרת תוצאות קידום אתרים הינו מינורי; העיקר טמון בשיטת החיפוש

דווקא כמי שמקורותיו בתחום התקשורת התופעה מוכרת לי היטב: פעמים רבות הקשר בין תוכן ידיעה זו או אחרת בעיתון או אתר לבין המציאות קלוש, או חלקי ביותר. לעתים אחראי לכך משרד הפרסום או יחסי הציבור, לעתים כותב הידיעה ולעתים מדובר סתם בקצר תקשורתי רב-משתתפים. כך או כך, לא אחת הגורם העומד מאחורי הפרסום מופתע לגלות כי המסר אותו ביקש להעביר שובש - והוא בכלל לא ידע שהוא כזה.

אילן ביתן, היזם שמאחורי מנוע החיפוש החדש של אקסיומה, שאליו התייחסתי במאמר הקודם, מספר שזה פחות או יותר מה שקרה לו בעקבות הפרסום אודות הפיתוח שלו ב-TheMarker. המסר המרכזי בפתיח הפרסום באתר האינטרנט הנחשב היה כי אקסיומה השיקה מנוע חיפוש חדש ש”מושך את תוצאות החיפוש מגוגל, יאהו, MSN או כל מנוע חיפוש אחר, ואמור להתעלם מכל תרגילי קידום התכנים ברשת, המקפיצים לקדמת עמודי התוצאות אתרים או דפים שקודמו מלאכותית בידי חברות Seo”. זו היתה גם הנחת היסוד בבסיסו של המאמר שלי.

ביתן מסביר כי עניין הסרת תוצאות קידום אתרים הינו מינורי לחלוטין ומהווה תוצר נלווה לאופן פעולתו של Axioma Searcher. הרעיון המרכזי, כפי שעולה גם מההודעה לעיתונות שהפיצה החברה, הינו השקת מנוע חיפוש בשיטת Dynamic Context Search.

מה זה בעצם אומר? שליטה כמעט אבסולוטית של המחפש על מנגנון החיפוש, באופן שיחפוף את תחומי עיסוקיו והתעניינותו. התוצאות נשאבות ממנועי החיפוש המובילים - גוגל, MSN ואחרים - ושם מוצגות על פי הגדרותיו של המחפש והחיתוכים שהגדיר מראש. על פי ביתן, מנוע החיפוש של אקסיומה מתעלם בהצגת התוצאות מנתוני דירוג של מנועי החיפוש השונים. בכך, הוא מאפשר לתוצאות שאינן מקודמות באופן מקצועי להיות מוצגות במנוע החיפוש שלו בראש הרשימה, בשל היותן רלוונטיות להקשר שהגדיר המחפש.

הטכנולוגיה של אקסיומה מתבססת על קונספט שמטרתו להעביר את עולם החיפוש מ-information ל-knowledge ומיועדת בעיקר לחברות וארגונים. בהודעת החברה צוין כי מחקרים הוכיחו שארגונים מפסידים כ-10% משכר עובדיהם בגין חיפוש מידע ומנוע החיפוש החדש אמור להוות פתרון חסכוני. עוד נמסר בהודעה החברה כי מדובר בעידן חדש בתחום החיפוש שנועד להתמודד עם “התסכול הגואה של המשתמשים במנועי חיפוש באינטרנט שגורמים לכך כי המחפש ימצא תוצאות רבות מספור, שאינן רלוונטיות כלל למושא חיפושיו”.

היזם אילן ביתן מודה כי קיים חיסרון כלשהו בצורך בהורדת תוכנה על מנת להשתמש במנוע החיפוש החדש. לדבריו, מדובר בעניין שנובע ממגבלות הרשת, אך מצוי בתהליכים מתקדמים לקראת פתרון שימנע את הצורך בתוכנה.

עוד בנושא: ההודעה לעיתונות מטעם אקסיומה

אקסיומה הישראלית השיקה מנוע חיפוש שאמור להציג תוצאות לאחר סינון אתרים שמבוצע בהם קידום אתרים מקצועי. מבחן התוצאה די בעייתי

החברה הישראלית אקסיומה  הכריזה על השקתו של מנוע חיפוש חדש בעל יומרות מרשימות: הצגת תוצאות חיפוש ממנועי החיפוש הגדולים בעולם - גוגל, יאהו ודומיהם - לאחר הסרת אתרים שבהם נעשית פעילות קידום אתרים (SEO).

כלומר, מנוע החיפוש יציג - או יותר נכון אמור להציג - רק תוצאות אותנטיות על התוכן. אתרים שיתגלה כי מגע מקדם אתרים מקצועי ניכר בהם ימצאו עצמם מחוץ לדירוג.

הרעיון, חייבים להודות, מבריק: כלי שיסנן התערבויות “לא תמימות” באתרים למיניהם שבוצעו מתוך כוונה לקדמם במנועי חיפוש מצד אחד ויבחן את הרלוונטיות של מלות חיפוש  מסוימות רק לפי תוכן “אמיתי” מצד שני. אמנם כדי להשתמש במנוע החיפוש החדש יש צורך להוריד תוכנה, המאפשרת קישור בין המחשב הפרטי של המשתמש לשרתי החברה, אך זה מחיר ששווה היה לשלם, אם רק היה השירות עובד כמצופה. הבעיה היא שמבחן התוצאה של אקסיומה מאכזב, לפחות בשלב זה.

כך, לשם המחשה, הצגתי למנוע החיפוש מלות חיפוש של אתרים שברור לכל כי מבוצע בהם קידום אתרים, כדוגמת המלה CASINO. ידוע שאתרי קזינו למיניהם עוברים קידום אתרים, כמעט ללא יוצא מן הכלל. זה לא הפריע למנוע החיפוש להציג אתרים מקודמים באופן ברור בראש הרשימה. גם במלים ומושגים אחרים הצליחו אתרים מקודמים להתברג לראש הרשימה.

הבעיה של אקסיומה טמונה ככל הנראה בחוסר יכולת להגדיר מהו בעצם קידום אתרים. האם הטמעת מלות מפתח בטקסטטים בכותרות היא קידום אתרים או עניין לגיטימי? האם ניתן לקבוע שרירותית באיזה מינון מדובר בקידום אתרים ובאיזה לא? האם הפצת מאמרים ברשת נחשבת לקידום אתרים? אם כן, כיצד יתייחס מנוע החיפוש לגורם המפיץ מאמרים בתמימות, ללא כוונת קידום - האם ידיחו מהתוצאות גם כן?

ובקיצור, כדי לסנן אתרים העוברים קידום אתרים צריך פשוט עין אנושית שתדע להבחין בכך. אלגוריתם במקרה הזה עשוי להשיג תוצאה חלקית מאוד במקרה הטוב ולהציג תמונה מעוותת במקרה הרע. ואם כוונת מייסדי מנוע החיפוש החדש היתה לזהות “טריקים” של מקדמי אתרים למיניהם, דוגמת שכפול אינסופי של מלים וכדומה, הרי שבמקרה הזה עדיף לסמוך על המקור: גוגל מיטיב בשנים האחרונות לזרוק מהרשת פרחחי קידום למיניהם.

הדרך הנכונה לקידום אתר “רגיל”, באמצעות הטמעת מילות חיפוש בתכניו, תהיה בלתי אפשרית כמעט בפלטפורמת ווב 2.0. האלטרנטיבה: קידום באמצעות תגיות 

כיצד, אם בכלל, ניתן לקדם אתרים בעידן הקהילות, ווב 2.0 (web 2.0), שבו התכנים ברובם אינם נשלטים עוד על ידי מפעילי האתר, אלא על ידי גולשיו. ידוע כי מנועי החיפוש בוחנים אתר האתר בעיקר על פי תכניו. אם כך, הרי שהדרך הנכונה לקידום אתר “רגיל”, באמצעות ניהול תוכן, תהיה בלתי אפשרית כמעט בפלטפורמת ווב 2.0.

אחד האלמנטים המרכזיים בעניין זה צפוי להיות התגיות או ענני התגיות בשמן הציורי יותר (בתמונה). מדובר בכלי עבודה מרכזי מבחינת הגולש באתרי ווב 2.0, המאפשר לקטלג את עולמו על פי תיוג אסוציאטיבי. האתר del.icio.us לדוגמה הינו אבי שיטת התגיות. כל גולש מקטלג את האתרים הנבחרים על ידו לתגיות ויוצר לעצמו את הענן שלו. סך הגולשים יוצר את ענן התגיות של האתר.

נחזור לרגע לאופן שבו בוחנים גוגל ושות’ אתרים. מטרתם הינה לזהות את המלים והמושגים הרלוונטיים של האתר. הכי רלוונטיות במקרה של אתרי קהילות הן התגיות. לא צריך אפילו אלגוריתם מסובך לזהות אותן. הן פשוט שם, על פי בחירת הגולשים.

המסקנה מתבקשת: קידום אתרים באמצעות תגיות - כלומר, ניהול תוכן מכוון תגיות. מטרת מנהלי תוכן האתר תהיה להופכו רלוונטי ככל האפשר לתגיות שהוגדרו מראש כבעלות חשיבות אסטרטגית במנועי החיפוש השונים. איך ייבחרו תגיות אלה? פשוט מאוד: באמצעות בחינת התגיות המועדפות על ידי גולשים בתחום. אם תגיות מסוימות שכיחות באתר ווב 2.0 הנוגע לתחום, סביר להניח כי הן ישמשו את מרבית הגולשים גם במנועי החיפוש.

כך, למשל, באתר קהילות לחובבי טבע ונוף שיצליח לגבש קהילה רלוונטית לתחום ככל האפשר, סביר להניח שהתגיות “טבע”, “נוף” ודומות להן יבלטו ללא צורך בפעולות לקידומן. העניין המרכזי יהיה סביב מקצועיות האתר ביחס לתחום שבו הוא עוסק ובכך מידת היותו אטרקטיבי עבור הגולשים הפוטנציאליים. אלמנטים משלימים יהיו ככל הנראה בלוגרים ומנהלי קהילות מקצועיים שכל מטרתם תהיה לקדם את התגיות הנבחרות על ידי יצירת עניין אצל הגולשים.

חשוב אמנם גם במקרה זה שהטקסטים מטעם מפעילי האתר יכללו את המושגים והמלים הרלוונטיים, הקוד יהיה מותאם למנועי החיפוש וזרימת המידע גם היא תהיה ייעודית לקידום אתרים, אך זה אינו העיקר: תוכן האתר ייבחן על פי הדרך שבו יתייגו אותו הגולשים. במובנים רבים, ממש כמו היום.

הכנסות גוגל מפרסום בבריטניה צפויות לעלות על הכנסות ערוצי הטלוויזיה המובילים. מה זה אומר על הרשת ומה זה אומר עלינו, מנהלי התוכן? 

החדשות הגדולות מסתתרות לעתים דווקא בידיעות הקטנות. ידיעה המתפרסמת ב-TheMarker מדווחת כי הכנסות גוגל מפרסום בבריטניה צפויות לעלות על הכנסותיהם של ערוצי הטלוויזיה המסחריים המובילים במדינה בחודשים הקרובים. התחזית הזו מתבססת על מחקר של סוכנויות הפרסום מיינדשר ואינישיאייטיב שפורסם ב”פייננשל טיימס” ומחזקת את מגמת הפיכתו של האינטרנט ככלי מרכזי - לא רק ביחס לעיתונות המודפסת, אלא גם ביחס למדיה הטלוויוזיונית.

על המגמה הזו כבר דובר כאן לא אחת, אך המחקר בבריטניה מלמד כי כעת מקדימים המפרסמים את המציאות וממהרים להשקיע באינטרנט על פני הטלווזיה - זאת, על אף שהאחרונה עדיין בעלת רייטינג גבוה יותר. זה בין היתר ההסבר לנהירה של גופי תקשורת מובילים בישראל דוגמת “קשת” לעבר אתרי הווב 2.0. המניעים, גם הפעם, הם כלכליים טהורים ומה שמבינים בבריטניה מבינים כיום גם בישראל: ההשקעה באינטרנט אינה עוד בבחינת מותרות, אלא כורח המציאות. נוכחות ברשת הינה תהליך ממושך שנבנה אט אט. מי שמבקש לרכוש לו קהל גולשים פוטנציאלי לעתיד חייב להציב כבר כעת פלטפורמות מובילות באינטרנט ובכך להרגיל את הגולשים לנוכחותו ברשת.

המציאות הזו מולידה נדבך מרכזי נוסף בתפקידיו של מנהל התוכן בעתיד: הבנה בתחום הפרסום והשיווק באינטרנט. מנהל תוכן בעל ידע והבנה בנושאים הללו יקנה לעצמו יתרון משמעותי לקראת השנים הבאות על הרשת לטובה.

אתר תוכן הווידאו השיתופי של “קשת” שהוקם באחרונה לא מביא עמו שום חידוש או ריגוש, אלא אם כן ג’קו אייזנברג עושה לכם את זה 

מי שזקוק עדיין להוכחות כי האינטרנט הולך ומתקדם לקראת הפיכתו לאמצעי התקשורת המוביל גם בישראל לא צופה כנראה בטלוויזיה. מי שכן צופה בוודאי שלא התקשה לזהות כי כי חברת קשת מטילה באחרונה את מיטב משאביה - ומשאבים לא חסרים לה - לטובת מיצובה כגורם מרכזי במדיה האינטרנטית.

אתר קשת ברשת כבר אינו עוד אתר אינפורמיבי אודות שידורי הזכיינית במסגרת הערוץ השני, אלא עולם וירטואלי המתנהל בפני עצמו: האתר כולל עדכוני חדשות, קטעי וידאו מאחורי הקלעים, מכירות פומביות אחרי תוכניות, הצבעות ועוד. ממש באחרונה, במסגרת אופנת הווב 2.0 המשתלטת על הרשת הישראלית, הקימה גם קשת אתר קהילות משלה המבוסס על קטעי וידאו ועונה לשם האבמטיה.

אז מה יש באמבטיה של קשת? בינתיים, בעיקר מים ממוחזרים של תוכן וידאו שיתופי. שום חידוש ושום ריגוש מבחינת הקונספט של האתר ביחס לאתרים ישראליים שהוקמו עוד קודם,  דוגמת היפ של סלקום או BlogTV של תפוז, ובוודאי שלא ביחס לאבי השיטה שנרכש לא מכבר על ידי גוגל - You Tube. פשוט אפשרות להעלות סרטונים, להציגם בפני כל ולקבל ציון.

כאן חשוב לציין שלא תמיד צריך להמציא את הגלגל, גם ברשת. לעתים שימוש בפלטפורמה מצליחה בליווי תוכן אטרקטיבי מספיקים. אלא שזה ככל הנראה לא המקרה: ראשית משום שמגוף תקשורת מוביל דוגמת קשת מותר בהחלט לצפות לקצת יותר יצירתיות ושנית משום שכלל לא ברור האם בישראל הקטנה יש מקום לכמה אתרים שנראים בדיוק אותו דבר ומציעים לגולש אותם שירותים ממש.

את התשובה לשאלה האחרונה נגלה מן הסתם רק בעוד כמה שנים, אבל יש עניין אחד שברור כבר כעת: בקשת, סלקום והגופים האחרים מבינים את חשיבותה של הרשת ומהפיכת הווב 2.0 כפלטפורמה לשיווק באינטרנט ולכן משקיעים וישקיעו גם בהמשך משאבים רבים בתחום. ברור עוד כי אתרים דוגמת האמבטיה הוקמו עם קריצה ברורה לעבר הדור הצעיר יותר ופחות למבוגרים. אז אם למשל ג’קו אייזנברג עושה לכם את זה ובא לכם לראות אותו בסרטון חובבים מפחיד אפילו יותר מההתבטאות שהרסה לו את הקריירה - סימן שאתם צעירים, לפחות במבחן האמבטיה.

במקום שאין מגבלות, אין גם כללים ולכן רוב כללי ניהול התוכן ברשת אינם תקפים במקרה של בלוג. מה שכן תקף הוא הקונספט: ידידותיות, זמינות ורלוונטיות

בעולם התוכן הווירטואלי של עידן הווב 2.0 מהווה הבלוג כלי מרכזי לשימוש היחיד וקהילתו. דומה שאין עוד כמו הבלוג לבשר את מהפיכת הקהילות שבדרך: מעין אתר תוכן פרטי שבו האפשרויות בלתי מוגבלות. הכל מותר, הכל לגטימי והכל מוצג לעיני כל.

במקום שאין מגבלות, אין גם כללים ולכן רוב כללי ניהול התוכן ברשת אינם תקפים בהכרח במקרה של בלוג, בעיקר אם מדובר בבלוג במשמעותו הקלאסית: יומן רשת אישי. כך, לדוגמה, בעוד שבאתר אינטרנט מן השורה ישנה חשיבות לכותרות ברורות ונהירות לגולש, הרי שבבלוג דווקא התחכום והסנטימנטליות אפקטיביים: כותרת “מיסתורית” במקרה זה משדרת לעתים מסר אינטימי ומזמין לגולש. 

מה שתקף גם בבלוג הוא הקונספט של ניהול תוכן: ידידותיות למשתמש, זמינות ורלוונטיות. כמו באתר רגיל, כך גם בבלוג, חשוב שהגולש ימצא בנקל את מבוקשו ועל ידי כך גם את הדרך חזרה אליו. לא במקרה בלוגים מצליחים הם לרוב אלה שבנויים היטב, מובנים לגולשיהם ומתעדכנים תכופות. עם זאת חשוב לשים לב כי מעצם היותו של הבלוג כלי קהילתי הרי שהידידותיות והרלוונטיות הנדרשות במקרה זה הן ביחס לקהילה המתגבשת סביבו - לא לכלל הרשת. במובנים מסוימים, מאחר שמדובר בקהל יעד מצומצם יחסית ומוכר היטב לכותב, זה הופך את המלאכה לקלה יותר.

בעניין אחד אין הבדל בין בלוג לאתר רגיל: קידום במנועי חיפוש. גם במקרה של הבלוג הדרך הנכונה היא ניהול תוכן ייעודי לקידום אתרים (מצגת). עבור גופים עסקיים המעוניינים בקידום אתריהם השיווקיים - מכירתיים הבלוג הוא אמצעי נלווה מצוין, אבל זה כבר עניין למאמר אחר. המשך יבוא.

עריכת תוכן מקצועית אינה רק עריכת הטקסטים באופן המותאם למדיה האינטרנטית, אלא גם עיצוב נכון של הטקסטים בתוך האתר ובחירה נכונה של אלמנטים גראפיים ובראשם התמונות (קראו עוד בנושא בדף המאמרים).

כמה שווה תמונות אחת אתם כבר בטח יודעים ולכן רצוי מאוד להשקיע זמן ומשאבים בבחירה והצבה של תמונות נכונות. לא כדאי לעומת זאת להשתמש בכלים כמו “גוגל” תמונות וכדומה - ולהסתבך עם זכויות יוצרים.

הפתרון הקל והיקר יותר הוא רכישת מנוי על מאגר תמונות. לאלה שמחפשים פתרונות אחרים ללא תשלום, אני ממליץ בחום על האתר Stock.xchng. לפי מפעילי האתר יש בו כ-180 אלף תמונות. הרעיון הכללי הוא שכל אחד יכול לשגר תמונות אל האתר הזה ולהציע אותן לגולשים. ברוב המקרים אין כל תנאי לפרסום התמונות. במקרים אחרים יוצר התמונה דורש לקבל קרדיט על הצילום, או לחילופין לקבל ממנו אישור.

המאגר מקיף מאוד, אפשרויות החיפוש מתקדמות, תהליך ההרשמה קצר והחשוב מכל - לא יעלה לבוס שלכם אף לא דולר אחד.